בבואנו ל"יירק" את הקמפוסים שאנו פעילים בהם, ניצבות מול עינינו שתי מטרות
עיקריות:
האחת היא לשפר את המצב הסביבתי בקמפוס (ייעול המיחזור, צמצום הפסולת
וכו'), והשנייה היא להעלות את המודעות של כלל ציבור הסטודנטים לנושאי
סביבה על-ידי עשייה.
אמצעי חשוב שיכול לעזור לנו להשיג מטרות אלו הוא הבנייה הירוקה (או
"מודעת-אנרגיה").
מבני החינוך, שהם בניינים גדולים המאוכלסים בצפיפות במהלך שעות היום,
צורכים כמות אנרגיה גדולה הן בתהליך הבנייה והן בשגרת היום יום- מכאן,
שהחלת עקרונות סביבתיים על המבנים תיצור, בתורה, חיסכון במשאבים והפחתת
זיהום.
בנוסף לכך, "הבלטה" של העקרונות או התהליכים ה"ירוקים", המתרחשים בבניין
כזה (אם במהלך הבנייה או בתפעולו), עשויה לשמש כאמצעי חינוכי לציבור
הסטודנטים הלומד באותו קמפוס, ובמיוחד בתוך המבנה.
מה הן הדרישות אשר הופכות בניין "רגיל" לבניין ירוק?
ישנם הרבה תחומים, שבהם אפשר להתערב (הן בבנייה והן בתפעול) כדי להפוך
מבנה לירוק. להלן מוצגות עיקר נקודות ההתייחסות:
• מזעור צריכת אנרגיה ע"י ניצול
האקלים המקומי למטרה זו, תוך כדי הקפדה על בידוד ואיטום המבנה, שימוש
בציוד תאורה חסכוני וכיו"ב.
• מזעור צריכת המים (כולל מיחזור,
ככל הניתן, של מים שהבניין מייצר) ושימוש באביזרים חוסכי מים.
• מזעור הפסולת הנוצרת בבנייתו
ותפעולו השוטף.
• שימוש בחומרי בנייה וגימור בעלי
אורך חיים גבוה, בלתי רעילים, הצורכים אנרגיה מינימאלית לייצורם (החל
משְלב הפקתם ועד הגעתם לאתר) והדורשים תחזוקה מינימלית.
• התאמה לשינויי תפקוד עתידיים
ללא עבודת בנייה ניכרת.
• מזעור פגיעה באיכות האוויר,
המים והקרקע, פגיעה בנוף ובמשאבי טבע באתר.
• התחשבות בשיקולי בטיחות.
חשוב לציין, שעבור כל מבנה יש לעשות הערכת מצב, אשר תבדוק אילו עקרונות
ירוקים אפשר להחיל עליו, כאשר המצב האופטימלי הוא החלת כל העקרונות הנ"ל.
מה אומרים אדריכלים על הבנייה הירוקה
"רוב המבנים הירוקים בעולם נמצאים, כיום, במוסדות חינוך, כאשר החלקים
הירוקים שלהם מובלטים כדי לקדם את הצד החינוכי שלהם" אומרת מיכל ויטל בעלת
משרד אדריכלות המתמחה בבנייה ירוקה, שאיתה דיברנו על הכדאיות הכלכלית
והחינוכית של בנייה ירוקה במוסדות חינוך.
"מבנה ירוק הוא מבנה שמחזיר את הוצאותיו, ולכן תמיד כדאי להשקיע בבנייתו.
הבעיה עולה, כאשר הגורם המשקיע בבנייה מוכר את הנכס, והרווח לא חוזר אליו.
ההבדל במוסדות חינוך, הוא העובדה שהם משלמים עבור המבנה, שנשאר ברשות
המוסד החינוכי, ולכן יראו את החזר ההשקעה."
לשאלה הקשה על העלויות הנוספות הכרוכות בבנייה ירוקה, נענינו כי "בכל מבנה
יש לעשות חישוב של עלות מול תועלת, כאשר לרוב אין צורך בהשקעה נוספת אלא
בתכנון נכון."
אז כיצד ניגָשים לתהליך של יצירת בנייה ירוקה בקמפוס?
כדי להציג את הנושא בחרנו לספר על המתרחש כיום במכללת תל חי.
זה כמה שנים מתוכננת הקמת מתחם חדש לקמפוס של מכללת תל חי. עם תחילת השנה
לקח על עצמו ניר בולבשטיין, רכז יירוק הקמפוס בתא מגמה ירוקה בתל חי,
לנסות ולהשפיע על תהליך הבנייה, כך שיהיה ירוק ככל האפשר. בעזרת פעילי התא
נעשו השלבים הבאים:
השלב הראשון כלל תחקיר למידה על נושא הבנייה הירוקה, בין הכלים החשובים
שהשתמשו בהם היו האינטרנט (כמובן), מרצים מהמכללה (לבדיקת יעילות של
טכנולוגיית חשמל סולארי), הספר "בנייה ירוקה של בתי ספר –
עקרונות והמלצות" ובדיקה מה מתרחש בקמפוסים אחרים (מְכון ערבה והטכניון).
השלב השני היה סקירת מבני הקמפוס ויצירת רשימה של נושאים שבהם אפשר להשפיע
ולשנות (בת'כלס). לכל נושא הוגדר השינוי/שיפור הנדרש, ומה הן ההשלכות שלו.
 |
| דוגמא לבנייה ירוקה - "גג ירוק"
– גינון על גג . זהו מבודד מעולה לגג, תוספת של
שטח ירוק לסביבה אורבאנית. (באדיבות מיכל ויטל-ברון) |
הנושאים שריכזנו עבור הקמפוס החדש בתל חי:
1. מערכות השבת מים (מים אפורים) - מערכות
המים של המכללה (שירותים, כיורים וכיו"ב) יכולים להיות מנותבים להשקיית
גינות (צרכן המים הגדול ביותר) או לשימוש באסלות.
עלות נוספת לבנייה – כמעט ואין, מדובר בניתוב נכון ובחיסכון
במים.
2. גינות הנוי של הקמפוס- שימוש בצמחייה
אשר מותאמת לאזור ולאקלים ושתניב פירות מאכל, ולא תהיה רק בשביל היופי. אם
אפשר, ליצור גינות אורגניות בשטחים הפתוחים של הקמפוס.
3. בניית תשתית מסודרת של פחי
מיחזור. פח עם 4 פתחים למיחזור חומרים שונים (כמו שקיים באירופה).
4. פיקוח על תהליך הבנייה כדי לוודא שאין
הטמנת פסולת, או הרס סביבתי מיותר.
5. לגבי בניית המבנים של הקמפוס באופן
"ירוק" ושימוש באנרגיה סולארית הבנו, שנוכל להעלות רק עצות, אבל כדי ליצור
שינוי אמיתי יש להציג למכללה את הנושא באמצעות מומחים מתחום הבנייה הירוקה.
לשם כך יצרנו קשר עם האדריכלים דוד רנוב מחברת "בוסטן עולמי", שעוסק
בבנייה, תכנון וחינוך אקולוגיים, ומיכל ויטל, יועצת לבנייה ירוקה ובעלת
משרד "מיכל ויטל-ברון אדריכלות ירוקה", שבייעוצה נבנו מספר מבנים
ירוקים.
 |
| מבנה ירוק בתוך קמפוס
אוניברסיטאי (בוסטון MIT). הבניין כולל: תאורה
טבעית, מיחזור מים, מיחזור כל פסולת הבניין. בנייה
ירוקה יכולה להשתלב בכל סגנון בנייה שקיים.
(באדיבות מיכל ויטל - ברון) |
השלב השלישי היה לקבוע פגישה עם מנכ"ל המכללה ולהעלות בה את מכלול הנושאים
שאספנו.
למזלנו הרב, מנכ"ל מכללת תל חי בתפקידו הקודם היה מנכ"ל החברה להגנת הטבע,
לכן הדברים התחילו לזוז די מהר. התוצאות שהצלחנו להשיג בשלב זה הן:
1. פגישה בין מנכ"ל המכללה ואדריכל הבנייה
של הקמפוס החדש לבין שני אדריכלים אקולוגים (רנוב וויטל)- פגישת יעוץ
והכרות עם נושא הבנייה הירוקה.
2. תתקיים פגישת עבודה בנושא השבת מים
וגינה אורגנית עם אדריכל הנוי לקמפוס החדש.
3. יש התחייבות של מנכ"ל המכללה לבנות
בניין ירוק אחד לפחות (בניין הסטודנט) – כרגע מחפשים
תורמים. אופי הבנייה יהיה עפ"י המלצות האדריכלים האקולוגים שהיו בפגישה.
4. בבניין הירוק יהיה מוזיאון ירוק, אשר
יציג פרויקטים שונים של סטודנטים, אשר עוסקים בנושאי סביבה (מחקר, עבודות
גמר וכו').
5. תוקם "סיירת פיקוח" בשיתוף המכללה
ובהפעלת הסטודנטים, אשר תעקוב ותפקח על תהליך הבנייה.
6. מבדיקה עם אגף איכות הסביבה של המועצה
האזורית התגלה, שהבנייה באתר לא דווחה כראוי לאגף, ולכן הבנייה נעצרה, עד
אשר יהיה פיקוח של אגף איכות הסביבה.
בסיכומו של דבר, המטרה של פעילי התא היא לוודא את מחויבות אנשי המקצוע
השונים לבנייה ירוקה בקמפוס תל-חי (כולל: סגל מכללה, צוות בנייה, אדריכלים
ירוקים, פיקוח וכו'), ולגלגל את הכדור לידי אנשי המקצוע, כדי שאיש איש
יפעל בתחומו המקצועי. במקביל לכך, פעילי התא מוודאים קשר בין הצדדים
השונים, ומפקחים שהפעילות לבניית הקמפוס החדש מתבצעת על הצד "הירוק"
ביותר.
ולסיכום
אני מאמין, שאנחנו, כארגון סטודנטים הפועל למען איכות הסביבה, צריכים לקדם
את הכלי של "בנייה ירוקה", הן מהצד האקולוגי והן מהצד החינוכי, ולהיות
נושאי הדגל של הנושא בכל הקמפוסים בארץ.
השינוי הוא בר-ביצוע, והרווח הוא של כולנו!
חשיבות בנייה ירוקה של מבני
חינוך
למבנה הבנוי על פי עקרונות הבנייה הירוקה יתרונות
רבים על פני מבנה "רגיל". להלן סקירת היתרונות
המוקנים בשיטה זו:
|
תחום |
יתרונות |
|
כלכלי |
• חיסכון באנרגיה:
"ללא השקעה" – העמדת מבנה נכונה, ניצול אור יום,
אוורור מאולץ, חימום טבעי.
"עם השקעה" – שימוש בחומרי בנייה טובים (בידוד
ואטימות) שימוש בציוד תאורה חסכוני, שימוש בציוד
מים חסכוני, השקעה במערכות בקרה ושליטה, שימוש
במערכות אקלום יעילות, בחירת חומרי גמר מעולים.
|
|
פדגוגי |
• סביבת
לימודים נעימה יותר (שימוש באקלים חיצוני)
מובילה לפריון רב יותר בלימודים/עבודה.
• בנייה ירוקה עשויה לתרום להקטנת התנהגות
שלילית של תלמידים ולהגברת התנהגות חיובית כגון:
שמירה על הניקיון, מודעות סביבתית וכיו"ב.
• הטמעת נושא איכות הסביבה, איכות חיים ואחריות
אזרחית בקרב הקהילה בה מצוי המבנה.
• הטמעת נושא חיסכון במשאבים יקרים (חשמל, מים
וכו').
לדוגמא: בניית מערכות אינסטלציה שקופות להמחשת
מחזור המים במבנה וכיו"ב.
• הטמעת נושא איכות הסביבה בקרב התלמידים תוך
יצירת מעורבות אקטיבית בתהליך (למשל טיפול
בפסולת). |
|
איכות חיים |
• סביבה
נקייה יותר ומנצלת טוב יותר את האקלים הטבעי
עשויה לצמצם את בעיות בריאות התלמידים הנובעות
ממפגעים סביבתיים (בעיקר זיהום אוויר וחוסר
אוורור)
• השתלבות בנוף במקום הריסת נוף.
• טיפול בפסולת הבנייה ובפסולת המוצקה.
• הקפדה על מניעת זיהום/מים/אוויר/קרקע. |
|
* מתוך: "בנייה ירוקה של בתי ספר – עקרונות
והמלצות" , המכון למחקר ופיתוח מוסדות חינוך
ורווחה (ע"ר). |
|
|