גיליון 10 ינואר 2006
יירוק הקמפוס – סקירה רוחבית
בטכניון משקים את הדשא במים הנפלטים מהמזגנים. בפקולטה לחקלאות הוציא הדיקן הנחיה להדפיס מבחנים על נייר דו-צדדי. במכון וייצמן ממחזרים נורות פלורסנט, ובקמפוס בת"א יש אופניים חופשיים לשימוש הסטודנטים וכלל הציבור.  זהרה אפרת ליקטה למענכם את כל מה שרציתם לדעת על יירוק הקמפוס בקמפוסים ברחבי הארץ.
זהרה אפרת ומערכת ירוק ברשת
נושא יירוק הקמפוס במגמה ירוקה נדחק בדרך כלל לפינה רחוקה. אחרי שוֹבל של נושאים חשובים כמו תחבורה, שטחים פתוחים ואנרגיה מַגיע הנושא הכי לא סקסי בעולם למראית-עין.
הרי למה שיעניין את הסטודנט הירוק, המעוניין להציל את העולם, כמה פחי מיחזור ומאילו סוגים יוכל למצוא בסביבת הלימודים שלו? וגם אם ירצה אותו סטודנט ירוק לשנות את פני סביבת הלימודים שלו, הרי שאז ייתקל במחסומים הבירוקרטיים המאפיינים כמעט כל מוסד לימודי בימינו.

בשנים האחרונות גילינו, שקידום נושא יירוק הקמפוס יכול להיות דבר משמעותי ביותר בסדר היום שלנו כגוף המקדם איכות סביבה. הרי אם לא נתחיל במגרש הפרטי שלנו במאבקים שנראים כִבְיכול חסרי חשיבות, לא נוכל להפגין דוגמא אישית במאבקים בקנה מידה גדול יותר, וכמו שנאמר בקלישאה לגבי תפקידם של הסטודנטים בחברה הישראלית, הערכים שעליהם יתחנך הסטודנט בעת לימודיו, ישפיעו על קבלת ההחלטות שלו בכל תחום שיתעסק בו בעתיד... הנושא הזה אף נבדק ע"י מחקרים שונים שנעשו בקמפוסים בארצות הברית, והצביעו על שינוי דפוסי התנהגות בטווח הארוך.

אז לשם מה בעצם דרושה סקירה רוחבית של יירוק הקמפוס?
להבאתה של סקירה זו, שנעשתה ברובה בסוף שנה"ל 2005,  יש שתי מטרות: שיתוף ידע לגבי רעיונות חדשים (ואולי אף הנעת תהליכים תקועים), וכן לעודד אתכם ולספר לכם, שגם אם נדמה שהאוניברסיטה או המכללה שלכם מהמקובעות בעולם, ושרק אצלכם עדיין אין יישום של חוק הפיקדון, תתנחמו בעובדה שכולנו, כמסתבר, באותה סירה, הנאבקת בגליה הסוערים של הפקידות האקדמית.

בחרנו לסקור את יירוק הקמפוס ברחבי הקמפוסים בארץ לפי נושאים: מיחזור של מיכלי שתיה וחומרים שונים, צמצום פסולת במקור, נושאי חסכון במשאבים, תחבורה ונושאים נוספים. לסיום, נחלוק איתכם מי זכה בתחרות יירוק הקמפוס שנערכה לאחרונה.
נתחיל אולי בבשורות הטובות. כמעט בכל הקמפוסים שבהם אנו פעילים, ישנה חשיבה מסוימת להוריק את הקמפוס, אפילו בסיסית ביותר. בכל הנוגע למיחזור לפחות, כמעט בכל הקמפוסים יש מיחזור כלשהו גם ללא צורך בהתערבות מצד מגמה ירוקה. למשל, כמעט בכל הקמפוסים ישנו איסוף נייר משרדי למיחזור, כאשר בחלק מהמקרים מגמה אינה מעורבת כלל ובחלק אחר, כמו למשל במכללת אחווה, יוזמת האיסוף מתחילה מאפס. בקבוקי משקה בנפח ליטר וחצי ומעלה נאספים בכמחצית מהקמפוסים: הפקולטה לחקלאות ברחובות, למשל, הצליחה ממש השנה, בעזרת מגמה ירוקה, להכניס לקמפוס מיכל למיחזור של "אביב" (דהיינו, מיחזור בקבוקי פלסטיק בנפח ליטר וחצי).

מכלי שתייה במסגרת חוק הפיקדון או איך הגיעה בריכת דגים למכללת הדסה?
לגבי שאר מכלי השתייה אשר נאספים במסגרת חוק הפיקדון, מתברר שכמעט בכל קמפוס היה או ישנו מאבק ממושך בנושא. בקמפוסים בודדים כמו הטכניון,מְכון וייצמן ומכללת הדסה י-ם מתבצע איסוף ללא צורך בהתערבותנו.
בקמפוסים אחרים, בעקבות מאבק מגמה ירוקה, הוסכם לאפשר איסוף והצבת מכלים מיוחדים. מקרים כאלו אפשר למצוא באונ' תל אביב, הפקולטה לחקלאות ברחובות, אונ' בן-גוריון, מכללת אורנים, מכללת אחווה ובעבר גם במכללות תל-חי וספיר. לפעמים הפעילים עצמם אחראים על מערך האיסוף בליווי שילוט והסברה מתאימים. במקרים אלה, כספי הפיקדון מַגיעים ישירות למגמה או לאגודת הסטודנטים ונתרמים לנזקקים, לצורכי תפעול הפרויקט או למען הסטודנטים בצורה כלשהיא (אם תהיתם, למשל, מנין הִגיעה בריכת הדגים למכללת הדסה...).
פעילים בקמפוסים אחרים המנסים לפעול למען מיחזור מכלי שתיה כמו למשל באוניברסיטאות העברית, חיפה ובר אילן ובמכללת אורות נתקלו בהתנגדויות מצד ההנהלה, המנמקים את התנגדותם בטענות על עיצוב לא יאה של המכלים, חוסר בתקציב או הפסדים כספיים של חברות האיסוף. גם כאשר מוצבים המכלים, הפיזור הלא עקבי שלהם וחוסר השילוט גורמים לאי סדר והשלכת פסולת לא שייכת למיכל. במקרים מסויימים נפתרת הבעיה כאשר כמה מעובדי המקום אוספים עצמאית את המכלים כמקור נוסף לפרנסתם. במכללת אורות, התנדב אחד המרצים לאסוף את מיכלי השתיה בעצמו ולהעביר את התרומות למשפחות נזקקות.

חביות לאיסוף מיכלי שתיה בבית-ברל

בבית ברל לקחו על עצמם שני סטודנטים מהחוג לחקלאות וסביבה הכנת פרויקט ניסויי למיחזור מכלי השתייה. הם בנו בשיתוף המדרשה לאומנות חביות המיועדות לאיסוף המכלים ובשילוב קמפיין פרסומי יישמו איסוף ע"י מתנדבים, "נאמני חבית".

מיחזור חומרים נוספים
כמעט בכל הקמפוסים נערך איסוף סוללות למיחזור. יש מקומות שבהם הוסיפה מגמה מכלים, והאיסוף מתפקד מצוין.
בכמה קמפוסים תוכלו למצוא מיחזור קרטון או אפשרות להשיב מחסניות דיו למילוי חוזר.
תוכלו למצוא רעיונות נוספים החל ממיחזור שמן בתל-חי, עתונים בבן-גוריון ונורות פלורסנט במכון ווייצמן.
בכמה קמפוסים מופעל גם מיחזור פסולת רטובה (קומפוסט). המובילים בתחום הם הטכניון ומכללת אורנים. ישנם קמפוסים כמו רחובות וגבעת רם, שבהם יזמה מגמה ירוקה מבצע הפרדת פסולת רטובה במעונות.

צמצום פסולת במקור
תופתעו לגלות, שברוב המוסדות מוצבות מכונות לצילום דו-צדדי (מה שמפחית את השימוש בנייר) .  אומנם לא כולן פועלות (...), ולפעמים צריך ללכת קילומטרים עד שמוצאים אחת כזו שגם יש בה נייר, אבל בעזרת שילוט והסברה של פעילי מגמה, אנחנו בדרך הנכונה. בפקולטה לחקלאות ובמְכון וייצמן ישנן כיתות, שבהן שליחת החומר להדפסה מתבצע בדו-צדדי כברירת מחדל! בפקולטה גם יצאה הנחיה מהדיקן להדפיס מבחנים בדו"צ, ולהגיש עבודות בדואר אלקטרוני.
מה בדבר הפחתה בשימוש בכוסות חד פעמיות בקפטריות? באורנים עברו מכוסות קלקר לכוסות מנייר ממוחזר. בקפטריות של מכון וייצמן משתמשים בספלי זכוכית.

חיסכון במשאבים ונושאי תחבורה
יירוק הקמפוס כולל גם את החיסכון באנרגיה ובמים. אלה נושאים, שעליהם בדרך כלל קשה לנו יותר להשפיע, אך גם פה נרשמים הישגים. בתל-חי, למשל, עומד להיבנות קמפוס חדש בבנייה אקולוגית (ראו מאמר בגליון זה). במרבית המוסדות ישנן כיום מערכות אוטומטיות לכיבוי אורות ומזגנים למעט אוניברסיטת חיפה.  אוניברסיטת בו גוריון מובילה בחיסכון ובניהול ושימור המשאב, דבר המתקשר להימצאות הקמפוס באזור מדברי. בתל אביב הותקנו חסכמים במסגרת קמפיין מגמה ליירוק המעונות. בטכניון החליטו לפני מספר שנים  כי על המוסד להוות בית ניסויי לטכנולוגיות סביבתיות חדשות, ואומנם מיושמים שם מיטב פלאי הטכנולוגיה, החל מגלאי נפח לצמצום צריכת החשמל ועד להשקיית הדשא במים הנפלטים ממזגנים. במכללת אורנים מותקנים מפסקים אוטומטיים במזגנים ובתאורה וכן מותקנים חסכמים בצנרת המכללה. באוניברסיטת בר אילן הותקנה מערכת ממוחשבת הפועלת על מדידת הלחות בקרקע , וזו חסכה בשנים האחרונות כ 100,000 מ"ק לשנה.

אופני הקמפוס באוניברסיטת תל-אביב

בתחום התחבורה, יש חשיבות רבה להשפעתו של הקמפוס על נפחי התנועה בסביבתו, בעצם היותו מוקד המייצר נסיעות.
בקמפוסים מסוימים הושקעה מחשבה בתחום התחבורה, במטרה להפחית את השימוש ברכב. בתל אביב, לדוגמא, כבר מזמן הבינו שאופניים הם הפתרון, ואת האופניים הצבעוניות המוצבות ברחבי הקמפוס לשימוש הסטודנטים, קשה לפספס. לאחרונה אף נחנכו מקלחות ייעודיות לשימוש המדוושים. מכללת אורנים בחרה לסבסד הסעות ללומדים בה לכרמיאל, נהריה ועפולה, ובטכניון נע אוטובוס לקמפוס חינם כל 10 דקות במהלך היום. בקמפוסים אחרים תמצאו הרשמה לאתר "טרמפ", אשר בו מחפשים נהגים שותפים לנסיעה או carpool על-פי אותו רעיון.

רעיונות נוספים ומפרים ליירוק הקמפוס
רעיונות אחרים ליירוק הקמפוס אפשר למצוא בלי סוף: קחו לדוגמא את המאפרות האישיות, אשר עוצבו מקופסאות פילם, ומחולקות בחיפה ובבן-גוריון, או את רעיון המאפרות הנתקעות בקרקע, המיועד ליישום במכללת ספיר. בתל-חי הצליחו להשיג הצעת מחיר אטרקטיבית לשימוש בחומרי ניקוי ידידותיים לסביבה מתוצרת טיידי. ברחובות תורמים את השולחנות והכיסאות, שתם השימוש בהם למשפחות נזקקות. בבן-גוריון מנסים פעילי מגמה למצוא מוצרים "ירוקים" פוטנציאליים למכירה בדיונון וכן הציעו למחלקה לכלכלה רעיונות למחקר במסגרת עבודות סמינר (כגון שימוש בנייר ממוחזר ודוּדי שמש במעונות). בהר הצופים הצליחו פעילי מגמה לפתוח קורס כללי בנושא איכות הסביבה לכלל הסטודנטים. בתל-חי ארגנו שוק חופשי לספרי לימוד משומשים, בספיר הכריזו על  תחרות כרזות בנושא מיחזור, ובחיפה אף הרחיקו לכת והחליטו להוריק את היער הצמוד לאוניברסיטה במסגרת מבצע ניקיון.  בכמה מהקמפוסים קיימות גינות (אורגניות כמובן) של מגמה. כאלו הוקמו בפקולטה ברחובות, בתל-חי ובגבעת רם (שם גם יובטח לכם קורס בגינון אורגני).

מנסים לייצב את אוכלוסיית החתולים בפקולטה ברחובות

נושא נוסף, שלא זוכה כמעט להתייחסות, הוא נושא היחס לחיות. בפקולטה ברחובות הצליחו  להפחית את מספר הניסויים בבעלי חיים לצורך לימוד, וכמו-כן ישנה דאגה לייצוב אוכלוסיית החתולים בקמפוס. גם במכללת אורנים השקיעו כסף רב בעיקור, טיפול וטרינרי והאכלת החתולים.

ולסיום - מהו הקמפוס הכי ירוק בשנה"ל הנוכחית?
מדי שנה עורכת מגמה סקר של מצב הקמפוסים. תחילה היה זה סקר מדגמי, אשר חולק לכלל קהל המכללות והאוניברסיטאות (סטודנטים, סגל ופעילי מגמה), ואשר בדק בעיקר התרשמות המבוססת על ידע אישי בלבד. השנה בוצע סקר אובייקטיבי ככל האפשר המספק עובדות נכונות בשטח. התשובות ניתנו ע"י דוברי מוסדות הלימוד.  הסקר בוחן מספר תחומים:
1.    מיחזור ופסולת – הימצאות וכמות מתקני מיחזור שונים בקמפוס (מיחזור נייד, פלסטיק, ישום חוק הפיקדון, סוללות, הדפסה דו צדדית, טיפול בפסולת אורגנית)
2.    תחבורה- נגישות הקמפוס לתחבורה ציבורית , תשתית לאופניים  ותוכניות פיתוח עתידיות.
3.    מים – חיסכון במשאב המים (חסכמים , מיכלי הדחה , השקיה חכמה )
4.    אנרגיה – עד כמה הקמפוס פועל לחיסכון באנרגיה (דודי שמש במעונות, כיבוי אורות אוטומטי, מבנים חוסכי צריכה).
5.    בעלי חיים – היחס לבעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים , טיפול בבעלי החיים בקמפוס).
6.    כללי – עידוד מעורבות חברתית של סטודנטים, קורסים כלל סטודנטיאלים לאיכות הסביבה.

שני מוסדות מצטיירים בסקר הזה כמובילים מבחינת יירוק הקמפוס בישראל בשנה"ל 2005/2006, ומוסד נוסף קיבל ציון לשבח על השיפור המרשים מהתוצאות של שנה שעברה.
ואלו התוצאות:

מקום ראשון – הטכניון
מקום שני - אוניברסיטת בן גוריון
ציון לשבח על שיפור משנה שעברה - אוניברסיטת חיפה, שהחלה תהליך של מעבר לקמפוס ירוק, בדומה לטכניון.

עוד מצטיינים שהגיעו למקומות גבוהים - מכללת אורנים והפקולטה לחקלאות

מקומות אחרונים - קמפוס גבעת רם ומכללת אחווה.

לסיכום, כל הנושאים שהועלו, לא היו מתקדמים ומתקיימים, כמובן, ללא הסברה נכונה תוך חינוך הסטודנטים והסגל לחיים בסביבה בריאה, נעימה וירוקה יותר. המטרה הסופית היא בעצם יישום נושאי יירוק הקמפוס בקרב גורמי המשק והסגל, כך שתהיה הטמעה מושרשת ולא שינוי זמני, שנשכח בכל פעם כשהסטודנטים הפעילים במגמה ירוקה מתחלפים...

הערה: הכתבה נכתבה תוך סקירה של המצב בקמפוסים, שבהם פעילה מגמה ירוקה, למעט מכון ערבה.

* הכותבת הינה פעילה ורכזת לשעבר במגמה ירוקה
חזרה למעלה

לאתר הבית של מגמה ירוקה  

  

מעוניינים לכתוב למדור זה? צרו קשר עם מיטל  meital81@013.net