|
|
|
|
|
|
| עמוד ראשי |
|
גיליון 12 אפריל 2006 |
|
|
|
|
|
|
זוגתי שתחיה רוצה לגור במקום עם אוויר נקי.
אני והיא מהקריות. המקום השלישי ברמת זיהום
האוויר בעולם. ואני אומר לה, בצער רב:
"נשמה,
אין היום אוויר נקי בארץ".
בחודשיים האחרונים היו יותר מ- 35 ימי אובך
במפרץ חיפה. המשרד לאיכות הסביבה הודיע בכלי
התקשורת כי "שורר זיהום אוויר כבד ויש להימנע
מפעילות גופנית". למי מבינכם שקרא את ההוראות
באתר האינטרנט של המשרד, הוראה זו מתייחסת
לאנשים בריאים לחלוטין. ההוראה לגבי אנשים
חולים או כרוניים היא להימנע מתנועה(!)
חבר'ה זה פשוט. אומרים לכם לא לנשום. ומה קורה
בינתיים במפעלים המזהמים? יום עבודה רגיל.
ואני אומר: בואו נעשה משהו כדי להפחית את הנזק
- נסגור את המפעלים עד יעבור זעם. לדעתי זה
יותר יעיל מאשר להורות למיליון איש לא לנשום
חודש.
משהו קטן: אני מעשן. אני בוחר לעשן. אבל
לנשום- אין לי ברירה. וזו הנקודה. החופש לנשום
אוויר נקי נגזל מאיתנו. אין קורס גמילה
לאוויר. אין מסטיקים בטעם גופרית שיצילו אותנו
מזה.
רובנו זוכרים את המשפט "אוויר בשקל
אחד" מהילדות והנה זה כאן. מולנו. חוסר
באוויר. אני מזמין אתכם לצאת לפעולה. האפשרות
נמצאת כאן בזכותכם. "מגמה ירוקה", "הקואליציה
לבריאות הציבור" ועוד, הם מקום נהדר לחבור
אליו. אז תרימו את הכפפה כי הקרב רק מתחיל.
שלכם
אבי כהן, עורך משנה |
|
|
|
|
