סביבה
בבית ספרנו
מערכת החינוך פותחת אט אט את
שעריה אל תכנים סביבתיים ויוזמות אקולוגיות. קרן ולצר ליקטה כמה
מהפרויקטים המעניינים בתחום החינוך הסביבתי בימים אלו.
מאת: קרן ולצר
משפט אינדיאני
עתיק ומוכר אשר דן בהשפעתו ההרסנית של האדם הלבן במהלך כיבושיו טוען
כי:"כשיכרתו את אחרון העצים, כשיזהמו את אחרון הנהרות, יבינו שכסף אי אפשר
לאכול". את הכסף איננו אוכלים, אך אנו נושמים לריאותינו את תופעותיו
הנלוות וטועמים את טעמו המר מדי שנה בתסקירים צורמים של דוחות סביבתיים.
עם זאת, בדיוק באותה נקודה מצמררת
ומרירה, פגשה התבונה ברגישות ונוצרו בעולם ניצוצות שהמיסו את האדישות.
הידיעה, שהדרך לשינוי מהותי וארוך טווח מושגת על ידי השתתת ערכים בעזרת
פעילות חינוכית ענפה, היא אחת ממקורות האנרגיה הבלתי מתכלים של העולם
החדש. בשנים האחרונות הפעילות החינוכית בנושא סביבה הולכת ומתעצמת, ולא
זאת בלבד, אלא שהיא הופכת מקצועית יותר, מגוונת יותר וקוצרת הישגים בקנה
מידה עולמי. מכיוון שקצרה היריעה מלהכיל את אינספור היוזמות החינוכיות
המעניינות שקיימות בארץ, ליקטתי כמה פרויקטים מיוחדים, שמונעים על ידי
אנשים שהבינו זה מכבר ששטרות ירוקים זה לא ממש טעים.
הראשון בעולם
אי שם בנגב המערבי, בין הרים
וגבעות, שוכן לו בית הספר אשל הנשיא, שבנוי על טהרת הבניה האקולוגית. אשל
הנשיא הוא משכנם של 1,500 תלמידים אשר חולקים את זמנם ולימודיהם במשק
חקלאי בתנאי פנימייה, ולא במקרה הוא גם בית הספר הראשון בעולם שזכה בתקן
הסביבתי איזו 14001 .
הרומן האקולוגי של אשל הנשיא החל
בעקבות חיפוש שיטות לקידום התחום החקלאי בכפר, שכן בית הספר הינו בית ספר
חקלאי עוד משחר הקמתו בשנת 1952. "הגענו לחקלאות האורגנית מתוך ניסיון
חקלאי ענף, בידיעה שבעזרתה ניתן להגיע להישגים גבוהים בלי לזהם ולפגוע
ואפילו ניתן לחסוך", מספר זאב מילר, מנהל אשל הנשיא. "מהתזה הזו ביקשנו
שיחקרו אותנו עם הערכה אמיתית של מכון התקנים". משמעות הדבר היא שבית הספר
ביקש לעמוד בסדרת תקנים שנקבעה בשנת 1996 על ידי מכון התקנים העולמי, אשר
מקנה כלים לניהול סביבתי על בסיס יומי.
ואכן, תו התק הושג לאחר מאמץ
שארך יותר משנתיים, בהן נלמד קורפוס בן למעלה מ-250 חוקים סביבתיים, נקבעו
מנגנוני ביקורת פנימיים ונרקם שיתוף עם שלל גורמים חיצוניים שתרמו להנעת
גלגלי החזון. לאחר שעמד בית הספר בסטנדרטים הבינלאומיים המחמירים קיבל את
תו התקן הנכסף והוכתר לראשון בתי הספר בעולם שעומד בתקן איזו 14001.
מנברנים עד מלך שבדיה
אשל הנשיא מאופיין ברוח יזמות
אשר מגיעה ממעגל התלמידים, ההורים, ההנהלה והמורים. נוסף לאלו צוות אנשי
מחקר מלווים את הפרויקטים המדעיים השונים ומסייעים בעידוד יוזמות מקרב
התלמידים, כמו בניית מגדל רוח שעתיד לקום בכפר ברגע בו ימצא לו מימון.
יוזמות נוספות כוללות שיתוף פעולה עם בתי ספר ברהט, פרויקט שיקום נחלים,
הכנת קומפוסט, התפלה מקומית של מים, דיונים סביבתיים משותפים בין התלמידים
וגיבוש עמדות מעשיות כמו צמצום השימוש בנייר ועוד. בתחום הקולנוע הפיקה
קבוצת תלמידים סרט על רמת חובב בשם "הרמה הבוערת" שזכה בפרס ראשון של קרן
פרת בקטגורית עיתונות חוקרת. בתחום המדעי, פיתח תלמיד פטנט מקומי שזיכה
אותו בפרס המים של אוניברסיטת תל אביב ובפרס ממלך שבדיה. בנוסף, חומר טבעי
שנמצא על ידי תלמידות תרם לפיתוח פטנט להברחת נברנים, שתוקפים טפטפות
בעומק האדמה. גם בתחום התיירות והמודעות הסביבתית מתנהל פרויקט בשיתוף
משרד התיירות שנקרא "תיירות כפרית", אשר שם דגש על הפצת הנורמות החברתיות
האקולוגיות שעומדות בבסיס חיי הכפר. הפרויקט נועד להכשיר בני נוער
כמדריכים המומחים לחיי הכפר.
הגיל להתחיל
ואם בתווים ותקנים ירוקים
עסקינן, אז ראוי לציין את התו הירוק, שניתן על ידי מכון התקנים לבתי ספר,
וכן את תו בתי הספר המתמידים, שהוא שלב אחד מעל התקן הירוק. אחד מבתי הספר
שמחזיקים בתו הירוק הוא בית הספר היסודי קרית עמל שבטבעון.
את הפעילות הסביבתית של בית הספר
מממנים ומניעים בעיקר הורי התלמידים מתוך אמונה שזוהי הדרך הנכונה, וזהו
הגיל להנחיל ערכים משמעותיים של עשייה והערכה סביבתית. בקרית עמל פועלת
מועצת תלמידים ירוקה שלוקחת חלק בפרויקטים סביבתיים משותפים עם מגמה
ירוקה, החברה להגנת הטבע, המרכז לאומנות סביבתית, המועצה האזורית והמועצה
לשימור אתרים.
במסגרת הפעילויות המשותפות
עוסקים התלמידים בנושאים אקטואליים כצרכנות שפויה, אימוץ אתרים היסטוריים,
יצירת שבילים, העתקת פקעות, הסדרת מתקני אופניים, איסוף בקבוקים, סוללות
ועוד. כיום ממתין בית הספר לקבלת תו בתי הספר המתמידים וממשיך לפתח יוזמות
סביבתיות כמו תוכנית חינוכית לקיימות, שמטרתה לפרוץ את גבולות המודעות
הסביבתית לזוויות נוספות כמו הזווית החברתית.
בין חברה לסביבה
השילוב החברתי- סביבתי נראה כיום
כחלק ממגמה כללית שדוגלת בחיבור בין הרעיונות. אחד הפרויקטים היחודיים
והמעניינים בזירה זו הוא שילוב של תוכנית קר"ב למעורבות בחינוך שנקראת
הרשת החברתית, עם תוכנית חי צומח דומם. זהו פרויקט המשלב את הפן החברתי עם
נגיעה סביבתית, שמהווה דוגמא מובהקת לאופן בו ניתן לחבר בין תלמידים בעלי
רקע שונה לצורך עשייה משותפת ותרומה לסביבה.
בבית הספר שז"ר שבאשדוד נרתמה
קבוצה של תלמידים יוזמים ומוכשרים, לשיפור פני בית הספר תוך דגש על יצירה
ומחזור. את הפעילויות הם מבצעים מרצונם בשעות אחר הצהריים, באהבה, מסירות
ואדיקות, יחד עם מדריכות התוכנית ובתמיכת ההנהלה. התלמידים לומדים על
מחזור ופיסול בחומרים שונים ובסופו של דבר יוצרים פסלים סביבתיים מרהיבים
המורכבים בבסיסם מצמיגים שממולאים בכל מה שרק ניתן: קרטונים, ובקבוקים
משמשים ליצירת בסיס, ורשת לול ישנה תומכת ביציקת בטון ומלט לקבלת גימור
סופי. הסיפוק שבקבלת התוצר הסופי והפידבקים מהסביבה לעשייתם, תורמים
למעמדם החברתי של העוסקים במלאכה בבית-הספר ותורמים ליצירת קשרים בין
משתתפי התוכנית, המדריכות וצוות המורים.
"מורה שעשתה לי בלבול"
לאחר בית הספר היסודי, החטיבות
והתיכונים, בלתי נמנע להציץ אל עבר דור המחנכים הבא שעל כתפיו מוטלת
האחריות להמשיך את העשייה הסביבתית הענפה. אם שאלתם את עצמכם מה משותף
לבחור שפתח חברה לפתרונות אקולוגיים והפך את ביתו למרכז הדגמה לאקולוגיה
מעשית, מורה שהקים בבית הספר מרכז סימולציה לאפקט החממה, בחורה שמפתחת
קונספט של גן ירוק בדרום תל אביב ושמונה סטודנטים שמנחים בתי ספר בלוד
בפעילות ירוקה מעשית- התשובה היא שהמשותף לכולם הוא מסלול אקדמי ייחודי
מסוגו בארץ שנקרא החממה. המסלול מתמקד ביוזמות סביבתית חינוכיות בשיתוף
המכון הדמוקרטי, מרכז השל ומכללת סמינר הקיבוצים שמעניקה לבוגריה תואר
ראשון בחינוך, תעודת הוראה בבתי הספר העל יסודיים במקצועות ביולוגיה
וכימיה, ותעודת התמחות בחינוך דמוקרטי.
המסלול הסביבתי בחממה החל לפני
שלוש שנים וכיום לומדים בו חמישים סטודנטים חדורי מוטיבציה, כריזמה
ומקוריות. ניצני העשייה שלהם כבר נראים בארץ, עוד טרם סיימו את התואר.
הלימודים הלא שגרתיים במסלול
כוללים לימודי מדעים וקורסים בנושאי חשיבה סביבתית, אקולוגיה, חינוך
סביבתי וחינוך דמוקרטי. הם נעשים במסגרת קבוצתית מצומצמת שנועדה בין היתר
לעודד ולתמוך ביוזמות של כל סטודנט, זאת נוסף על ליווי של חונך אישי לו
זוכה כל אחד מהתלמידים. בנוסף, תוך כדי שנות הלימודים, משתלבים הסטודנטים
בפרויקטים חברתיים וחינוכיים נרחבים. אייל רם, מרכז התוכנית מטעם המכון
לחינוך דמוקרטי וסמינר הקיבוצים, טוען כי "הייחוד במסלול זה הוא הקונספט
המיוחד לפיו המחנך מביא את תחומי העניין שלו יחד עם ידע וכלים לעשייה
חינוכית וידע דיסיפלינרי. התנועה בשני המישורים, המישור הפורמאלי
והאלטרנטיבי, היא שיוצרת עשייה מגוונת ומקורית".
וכך, כשהתבונה והרגישות שזורות
זו בזו ניתן לראות כי כבר מהגן ועד ללימודים האקדמיים, ישנה רשת ביטחון
שעוטפת אותנו בתובנות ומעשים. הדוגמאות שהובאו בכתבה זו הינן רק קצה
הקרחון לנעשה בשטח, ועם זאת הן מספיקות בכדי להראות לנו שכל מה שנותר
בידינו זה רק לבחור בדרך הקרובה לליבנו ולהתמיד בה, כי האלטרנטיבות
קיימות.
לאתר מגמה ירוקה 
