שלולית המים בצפון הארץ, הידועה בשם כנרת, היא אחד מאוצרות הטבע החשובים ביותר של מדינת ישראל. במשך שנים סבלה הכנרת מהזנחה והפקרות מצד הרשויות, והתוצאה היא 120 גדרות שחסמו את הגישה אל חופיה. רוח החוק הישראלי, דו"חות מבקרי המדינה וגם פסיקות קודמות של בתי משפט קובעים כי חופי הכנרת ומימיה הם רכוש הציבור, ואין לגורם זה או אחר רשות לחסום את הגישה אליהם. בפועל, מועצות מקומיות ואזוריות, גורמים פרטיים, ואף גופים ממשלתיים השתלטו על חופי הכנרת והם מונעים מהציבור לממש את זכותו החוקית ליהנות ממה שיש לימה להציע. מעשי הגזל כוללים בין השאר: סגירה מוחלטת של פיסות חוף ומניעת הגישה אל המים, בנייה ללא היתר, גביית תשלום מהולכי רגל בכניסה לחוף, וגבייה מופרזת על שירותים שונים.

מחנה כנרת 2006. "במשך שנים סבלה הכנרת מהזנחה והפקרות מצד הרשויות, והתוצאה היא 120 גדרות שחסמו את הגישה אל חופיה".

 

בשנים האחרונות, החל סוף סוף הציבור להתעורר והחברה להגנת הטבע יזמה את פרויקט סימון שביל סובב כנרת, לשם השבת הכנרת לעם. לכשיושלם השביל, יוכל כל אדם ללכת לאורך חופי הכנרת לכל היקפה ללא מחסום וללא תשלום. הפעילויות לקידום השביל מתקיימות בשני מישורים. הראשון, בשטח: אלפי בני נוער מבתי ספר ותנועות נוער מכל הארץ מגיעים בהתנדבות ועוזרים בפריצת השביל וניקויו. על העבודה הפיזית והחינוכית אחראי ניסים אסבן, מנהל הפרויקט הנמרץ והמסור.

מישור הפעילות הנוסף נערך במשרדים. המתכננים והרכזים של החברה להגנת הטבע שוקדים על תכנון חוקי של השביל והכללתו בתוכנית המתאר של הכנרת. עד כה ניתן להצביע על הישגים, אך היעדר תקציבים ומכשולים בירוקראטיים מרובים מעכבים את השלמתו.

בקיץ 2005 הצטרפה גם מגמה ירוקה למאבק, במטרה לעורר את הציבור לעמוד על זכויותיו ולזרז את הרשויות להסדיר את מעמדה של הכנרת. שיא המאבק במהלך 2005  היה במחנה שנערך בחג הסוכות תשס"ו. היום, שנה אחרי, חזרנו אל מחנה כנרת השני.  

על המחנה ניצחו השנה יאיר כהן, אלי אסא ושחף מרגלית. לקראת המחנה נעשתה עבודה תקשורתית יסודית והוא זכה לסיקור תקשורתי מכובד למדי. כבר בצאתנו לדרך, התלווה אלינו כתב גלי צה"ל במדים כדי לסקר את פעילות היום הראשון, ובבואנו למוקדי הפעילויות הצטרפו אלינו גם כתבי טלוויזיה.

כדי להטעות את האויב לקח ניסים אסבן קבוצה קטנה של פעילים אל שער צדדי אחר, וכשצלמי הטלוויזיה בעקבותיו, הוביל אותם אל תוך החוף. בינתיים בשער הראשי התפתח עימות עם כמה מאנשי המלון, אשר נפסק לקול קריאותיה של אחת מהפעילות שהסתננו בעקבות אסבן, שצעקה: "מכים אותנו מכות רצח". בעקבות הזעקה מיהרנו לעבר שער הקופות של החוף, ושם המשיך העימות. אחרי מספר דקות יצא אסבן דרך השער כשחתך מעל אפו, ונראה כי הוא הניזוק העיקרי מן העימות.

בינתיים, ניידת משטרה שהוזעקה על ידי מנהלי החוף הגיעה אל המקום, ומתוכה יצא שוטר יחיד מבולבל שבא לברר על מה כל המהומה. אנחנו התלוננו על אלימות מצד אנשי המלון, ומנגד טען אחד המעורבים באירוע שאנחנו "מתפרצים לחוף ומתערטלים בפני הנופשים". אולם, אין צורך לקחת ברצינות יתרה את דבריו של האיש, שהתקשה להחליט אם הוא אורח במלון, עובד בחוף, או סתם עובד על כולם. כך, לאט-לאט נרגע האירוע ללא אבידות לכוחותינו ויכולנו לסכם בהצלחה את הפעילות הראשונה של המחנה.

בהמשך היום סייענו בפריצה וניקוי של חלק שביל נוסף, ומאוחר יותר החתמנו מאות אנשים מציבור המבלים בטבריה על עצומה, הדורשת משר הפנים להורות על הסרת המכשולים הבלתי חוקיים בכנרת.

את יומו השני של המחנה פתחנו בהתפרצות לחופו של מלון חוף רון. הפעם, לא נתקלנו בהתנגדות ונכנסנו אל החוף בטיפוס מעל שער נעול בחצר האחורית. לפעילות זו הצטרף צוות טלוויזיה מחדשות Hot בצפון, ובעזרת מעט דחיפות וקריאות עידוד הצלחנו להעלות מעל לשער גם את הכתבת הנרגשת ואת הצלם.
 

ללא הפרעות נוספות המשכנו אל חזית המלון, פרשנו שלטים וקראנו לשחרור הכנרת בפני כמה עשרות נופשים מבוהלים. לאחר זמן מה יצא לקראתנו אחד מבכירי המלון שהטיח בנו כמה איומים בטון מתנשא ומזלזל, וניסה להפחיד אותנו. החזרנו לו בצעקות ולאחר זמן מה יצאנו באותה הדרך שבה הגענו.
 

בעקבות העומס הפעילות של היום הראשון הוחלט להקדיש חלק גדול יותר מהיום השני לרגיעה. לאחר סייסטה ארוכה המשיכו רוב הפעילים את עבודות פריצת השביל. בנוסף העבירו כמה מהפעילים בראשות שלי בלומנפלד, רכזת התא במכללת לוינסקי, ערב הסברה ומשחקים למאה בני נוער מפרויקט צהלה, מיזם לחונכות וקידום בני נוער, שהצטרפו למחנה ועסקו בעיקר בפריצת השביל ובניקויו.

 

חניכי תנועות נוער פורצים גדרות. "כשיושלם שביל סובב כנרת, יוכל כל אדם ללכת לאורך חופי הכנרת לכל היקפה, ללא מחסום וללא תשלום".

היום השלישי של המחנה עמד בסימן הגראנד פינאלה: צעדה מתוקשרת של מאות משתתפים, לחנוכת קטע חדש של שביל סובב כנרת לאורך חוף חוקוק. זה היה אמור להיות אירוע המסמל את החזרת הכנרת לציבור, והוזמנו אליו חניכי תנועות נוער, חברי כנסת, וכל מי שרצה לטייל לאורך חופי הכנרת.

אומנם חברי כנסת לא הגיעו, וגם תקשורת לא ממש הייתה שם, אבל מאות בני נוער מ"מכבי צעיר", "בני המושבים" ו"צהלה" הגיעו עם מורל גבוה. מלווים במדריכים מטעם מגמה ירוקה ופעילי החברה להגנת הטבע, עשו קבוצות-קבוצות את הדרך לאורך השביל הטרי. ההליכה הסתיימה בתחומי חוף אגף הדיג של משרד החקלאות, אשר גדרותיו מונעות גישה לקו המים. שם, בצל העצים הוכנה עצומה גדולה הדורשת משר החקלאות לפעול לסילוק הגדרות החוסמות את המעבר בחוף זה. הצועדים הרבים חתמו בשמחה על העצומה, שתוצג בפני השר שלום שמחון בפגישה עתידית. לאחר הצעדה עלו כולם לאוטובוסים בדרך לתחנה הסופית של המסע, טקס חנוכת שביל בחוף תמר. במהלך הטקס נגזר הסרט הסגול במחווה שסימלה את פתיחת השביל.

 

פעולות הסברה לחניכי תנועות הנוער.

ובינתיים, הסתיימו החגים, שנת הלימודים החלה, הפעילים חוזרים איש-איש לעיסוקיו הרגילים, וגם עונת הנופש בכנרת חלפה לה. בשנה שעברה, לאחר המחנה הקודם, המאבק נרגע מעט, ואת מרבית הנטל נשא תא מכללת כנרת, שקיים מספר הפגנות במקביל לפעילויות החברה להגנת הטבע.

במבט לשנה הקרובה, הרי שצפוי מצב דומה. מסיבות מובנות, קשה לייצר פעילות ארצית המתמקדת באזור גיאוגרפי מסוים. בנוסף לכך, קמפיין הכנרת אינו נתפס כמרכזי ברמה הארצית מבחינת מגמה ירוקה, ומהווה קמפיין מקומי שמדי פעם מקבל חיזוק מכלל הארגון.

הכנרת, לפיכך, תקבל תשומת לב פחותה בשנה הקרובה, אך לאור הצלחת המחנות, לא תהיה זו הפתעה גדולה אם בחג הסוכות הבא שוב ייגדשו הפעילים את חופי הכנרת במחנה הסוכות השלישי.

ה-  rainbow-warrior,ספינת הדגל של גרינפיס, מול תחנת הכוח בלבנון. "נזקי המלחמה אינם פוסחים גם על הטבע, אף שאיננו צד בסכסוך".  © Greenpeace / Gleizes

מצב הכנרת אוקטובר 2006 מאז מחנה כנרת הראשון חלה התקדמות משמעותית במצב הכנרת. אז, רק חלק קטן מחופי הכנרת היו משוחררים, ונכון לכתיבת שורות אלה כבר 60% לערך מהיקפה של הכנרת נגיש להולכי רגל. למעשה, כל המכשולים הטבעיים הוסרו, ונותר רק לתחזק את השביל. כעת המשך העבודה בשביל מעוכב רק על ידי מחסומים מעשי ידי אדם שיש להסירם מכוח החוק. בנושא זה יצויין כי הגדרות הבלתי חוקיות עדיין עומדות על תילן, אך בארבעים מהן מתאפשר כבר מעבר להולכי רגל. מנגד נוספו כמה גדרות חדשות. שינוי הגישה ביחס לכנרת ניכר גם בקרב רשויות החוק, כאשר לאחרונה פצח המשרד להגנת הסביבה בקמפיין חדש "הולכים על כנרת נקייה". במסגרת הקמפיין הוקצו תקציבים מיוחדים לשמירת ניקיון חופיה. ההתפתחות המעודדת ביותר בקמפיין באה מכיוונה של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה שהחליטה באופן עקרוני לקבל את שביל סובב כנרת. כעת נותר רק לחכות לאישור התוכנית המפורטת.

אפטר פארטי בספינה של גרינפיס שמונת "שרידי" מחנה סוכות נסעו מהכנרת אל נמל חיפה כדי להשתתף באירוע מיוחד: ביקורה של הrainbow warrior, אחת מספינות הדגל של ארגון גרינפיס. הספינה הגיעה לאזור עוד בימי המלחמה, השתתפה בפעולות סיוע הומניטארי לאזרחי לבנון, וסקרה את הנזקים הסביבתיים שגרמה המלחמה. לאירוע ההגעה של הספינה הגיעו כמה עשרות חברים בתנועה הסביבתית בישראל, אזרחים, וגם ארבעה חברי כנסת. כשהגיע האוטובוס של מגמה ירוקה אל הנמל, כבר יצאה הספינה להפלגה באזור מפרץ חיפה. הנוסעים זכו למבט ייחודי מן הים על מפעלי המפרץ שהם בבחינת מפגע תברואתי ופצצת זמן ביטחונית. בשובה לנמל, נערך טקס בהנחייתו של חבר הכנסת ד"ר דב חנין, יו"ר השדולה הסביבתית בכנסת. במהלך האירוע העביר דובר גרינפיס מצגת על פעולות הספינה, והדגיש את כתם הנפט שנוצר מול חופי לבנון, ואת שריפות הענק ביערות הגליל, כעדויות כואבות לכך שנזקי המלחמה אינם פוסחים גם על הטבע, אף שאיננו צד בסכסוך. חה"כ חנין וחה"כ מיכאל מלכיאור הדגישו בנאומיהם את חשיבות הטיפול במפעלי מפרץ חיפה ונטרול הסכנות הטמונות בהם. סגן ראש עיריית חיפה שהשתתף אף הוא בטקס, קרא להגנה על תושבי האזור ולהרחקת המפעלים מאזורי המגורים. בתום הטקס זכינו לבקר על סיפון הספינה, ואחדים מבינינו אף זכו לרענן מעט את הספרדית שלהם.