תעשיית החיות- המזהם מספר אחת

19 במרץ, 2008 moshe-->

מאת: יעל פטר

מתוך דו"ח מטעם האו"ם שפורסם בתחילת השנה, עולים נתונים מבעיתים לגבי כילוי משאבי הטבע, האצת ההתחממות הגלובלית והכחדת מינים. אצבע מאשימה מופנית בעיקר לתעשיית החיות.

למרות שאינו שחקן עיקרי מבחינה כלכלית, שוק החיות הוא רב ערך פוליטית וחברתית. דרישות מוצרי שוק החיות העולמי הולכות וגוברות באופן תדיר עם הסרת מחסומי מסחר מדיניים וגיאוגרפיים בעקבות תהליכי הגלובליזציה. ביקוש הבשר העולמי צפוי להכפיל את עצמו עד שנת 2050 לכ- 465 מיליוני טונות בשנה ושיעור הביקוש לחלב הצפוי לאותה שנה הוא 1,043 מיליוני טונות. דו"ח מטעם האו"ם בנושא שוק החיות מאשים את השוק בזיהום אוויר חסר תקדים, זיהום ודלדול מאגרי המים העולמיים, הכחדת יערות, הכחדת מינים ומעלה דרכי התמודדות אפשריות.

זיהום אוויר
עפ"י הדו"ח, השלכות תעשיית החיות על האקלים הן כבירות. תעשיית החיות "תורמת" כמות נכבדה של 18% מכלל פליטת גזי החממה, כמות העולה על זיהום כל כלי התחבורה על פני הפלנטה שמהווה 13.5%. העיקריים מבין הגזים הם פחמן, מתאן, תחמוצת החנקן ואמוניה. פליטת הפחמן במשק החי נגרמת בעיקר בעקבות בירוא יערות ושימוש בדלק פוסילי. פליטת מתאן מתעשיית החיות, הנגרמת כתוצאה מפעילות מעיים בחיות ונחשבת לגז קטלני יותר מהפחמן, מהווה 40% מכלל הפליטה העולמית. תחמוצת החנקן, המסוכן מבין שלושת גזי החממה העיקריים, כתוצאה ממשק החי, מגיע לשני שליש מהכמות העולמית. כמות האמוניה, גז פחות קטלני לאוזון אך נחשב כמזהם אזורי קשה הגורם לגשם חומצי, הנפלטת מדי שנה מגיעה ל-47 מיליוני טונות. 94% מהם נפלטים מהחקלאות ומתוכם 64% ממשק החי.

זיהום מים
משק החי הוא כנראה המקור התעשייתי הגדול ביותר לזיהום מים. לתהליכים השונים בשרשרת היצור בשוק החיות יש השפעה על כמות המים הגלובלית, איכות המים הראויים לשתיה ומערכות אקולוגיות. מעבר לשימוש ישיר וכילוי כמויות גדולות של מים, תוצרי משק החי מזהמים את המים הראויים לשתיה. הפרשות בעלי החיים וכן רעל הדברה מדשנים לגידולם, אנטיביוטיקה והורמונים המוספים למזונם וכימיקלים כגון חנקן, זרחן ומתכות כבדות שהם תוצרי לוואי ממפעלים לשחיטה ועיבוד עורות, מחלחלים למי התהום או נפלטים אל מקורות המים הסמוכים. לזיהום המים השלכות רבות על סביבתנו,  הזיהום יוצר אזורי מוות בקווי החוף, גורם להידלדלות שוניות, בעיות בריאות באדם, היווצרות חיידקים חסיני אנטיביוטיקה, הרס של מני מערכות אקולוגיות ימיות ועוד.

ניצול קרקעות
בעיה נוספת העולה מן הדו"ח מדברת על כך שתעשיית החיות היא הסקטור הגדול ביותר לניצול בלתי הולם של קרקעות. השטח הכולל המנוצל לתעשייה זו מהווה 30% מהקרקע על פני כדור הארץ ו-70% מהשטח המנוצל לחקלאות מכל סוג. מאחר וקרקעות של יערות הם פוריים, זולים יחסית ובלתי מיושבים, התעשייה מתיישבת בעיקר בהם. לדוגמא 70% מיערות הגשם באגן האמזונס באמריקה הדרומית נכרתו והוסבו לשטחי מרעה. יערות הם הדרך הטבעית של הטבע לסלק רעלים ולשקם את איכות האוויר. בירוא היערות דינם כדין השמדת הריאות של כדור הארץ. נוסף לכך, ניצול בלתי הולם של קרקעות משפיע על המאזן הטבעי העדין של הטבע ומשבש, ואף עלול להכחיד מערכות אקולוגיות שלמות אשר כל זן בה תלוי במאזן עצמו ובזנים אחרים.

מהם הפתרונות המוצעים?
עידוד השימוש בדלקים אורגניים כגון ביו-גז כתחליף לדלקים פוסיליים, השקעה במחקר הטכנולוגיות ה"ירוקות", ייעול מערכות ההשקיה, גביית מחיר מלא מהחקלאים על השימוש במים, הוצאת חוקים המגבילים את השימוש במים בחקלאות וחוקים המגבילים פליטת גזי חממה כגון הסכם קיוטו, מערכת ענישה והרתעה, הגבלת שריפת היערות, ניהול קרקעות יעיל, התגברות על מכשולים בתחום דרכי הניידות בתעשייה, הגברת המודעות הכללית לגבי החומרה הסביבתית, מיסוי, הגנה על מינים נכחדים ועל מערכות אקולוגיות בסביבת המפעלים ועוד. עפ"י דו"ח האו"ם יש לייסד באופן דחוף ארגון שיהיה אחראי על פיקוח על תעשיית החיות. דעה קצת שונה שהועלתה בעיקר בקרב פעילי זכויות בעלי החיים כתגובה לדו"ח היא שדרך הפתרון היעילה ביותר תהיה לקצץ בכמויות העצומות של המוצרים מן החי אותם אנו צורכים ולעבור לתזונה צמחית.

משק החי עושה שימוש נרחב במשאבי טבע ומשפיע על המערכת האקולוגית בה אנו חיים, לכן יש לנטר ולפקח על מידת השימוש, אופן השימוש והשלכות הסקטור על הסביבה. אנו ניצבים כיום בפני צומת דרכים קריטית בתולדות האנושות. מבין כל הדעות המועלות, דבר אחד מוסכם על פי כל- אין לחזור ל"עסקים כרגיל" ולהדחיק את הדחיפות לשינוי. יש להפחית כמה שנוכל את הפגיעה של תוצרי תעשיית החיות בבריאותנו ובסביבתנו ולהתחיל לחיות בשלום עם אמא טבע.

מקורות:

דו"ח האו"ם

ויקיפדיה- אפקט החממה

ויקיפדיה- זיהום אויר

ארגון שב"י

נושאים: כללי