עדכונים חיים מהדיון במועצה הארצית לתכנון ובניה על ערר הרחבת בתי הזיקוק
15:05 הדיון נסגר להיום, יתקיים דיון המשך ב 19.5 בשעה 9:30 בו נציגי בז"ן יציגו את הערר שלהם וישיבו לטענות שעלו.
14:54 ועדת הערר פונה לעיריית חיפה על שני מסמכים שהעייריה הגישה.
איתמר מקריא את המכתב של יונה יהב ראש עיריית חיפה, יעקב פרץ ראש עיריית קרית אתא, דב ישורון מועצה אזורית זבולון. מתוך המכתב: בימים אלו תלויום ועומדים שני עררים, מיכלי אחסון דלק בקרקעות הצפון, ותכנית בז"ן. יש לשמור על עקרון של שמירה על צמצום זיהום האוויר ודרישה לעמידה בערכי יעד. תוצאות משרד הבריאות מחייב את עקרון הזהירות המונעת. אנו ראשי היישובים תומכים בהחמרת הדרישה על פיקוח על זיהום האוויר ולאמץ את מסקנות הוועדה המחוזית חיפה.
אביהו אומר שכל הערר של עיירית חיפה זה כסת"ח והם מנסים לרקוד על שתי החתונות.
הועדה שואלת את עיריית חיפה – האם מוותרת על הערר ומתייחסים רק למכתב
אדם טבע ודין אומרים שמצד אחד תומכים בתוכנית ומצד שני תומכים בעמידה בערכי יעד – שזה לא היה בתכנית.
14:25 שמוליק גלבהרט, לשעבר יו"ר הירוקים של חיפה
הועדה המשותפת – כשמה כן לא היא. משתתפים בה נציגי 4 הרשויות שמקבלות ארנונה מבז"ן, ונציגי הציבור לא משתתפים בה, והיא מתפקדת כוועדה מקומית, הוועדה הזו משרתת את האינטרסים של אותן רשויות שהאינטרס הציבורי הכולל לא עומד תמיד
ליאת פלד – החלטנו לתת את ההחלטה לכמה שיותר רשויות מקומיות. (ליאורה מציגה שמקבלת כסף מבזן)
גלבהרט – יש 700 אלף תושבים שיכולים לראות את עצמם כנפגעים ויש סיווג בטחוני גבוה וכך אושר הפצחן המימני.
ברגע שהתכנית הזו תאושר יופקד לוועדה המשותפת, עכשיו זאת ההזדמנות לציבור להגיד את דעתו. יש כאן מצב בעייתי של ניגוד ענייני, ושל שילוב עניינים. אלו שמקבלים את ההחלטות מקבלים ארנונה מבזן. הלבנת והסדרת הבניה, יצאנו לדרך עם תכנית שמטרתה הסדרה סביבתית וכך היא התנהלה במשך חמש שנים עד 2008 ואז נולדה ההרחבה.
משרד הבריאות התכוון להכריז על חיפה כאזור מוכה זיהום אוויר, עיריית חיפה באה ואמרה אל תכריזו על אזור מסוכן. לא נוגעים בתעשיות, נוגעים בתושבים.
גלבהרט מביא בפני הוועדה נתוני תחלואה.
פרו' איתמר גרוטו ממשרד הבריאות שלח מכתב לוועדה בנושא ערר בז"ן (בקרקעות הצפון הוא גם שלח מכתב שהיה טוב לנו)
13:45 אביהו האן, יו"ר הירוקים של חיפה
אם יבנו מתקנים חדשים, יש לחייב שהם יחליפו מתקנים קיימים, שחלקם פועלים כבר עשרות שנים וחלקם ישנים ומזהמים. מדגיש את החובה לנטר חומרים מסוכנים שאינם מנוטרים כעת, ואת הדרישה לא לאפשר לבז"ן להגדיל יצור ולהוסיף עוד ייצוא מה שיאפשר להם להרוויח מליארדים על חשבון בריאות תושבי האזור. לאפשר רק ייצור מקומי, ולא מעבר לכך
13:40 ליאורה אמיתי, הקואליציה לבריאות הציבור
אנחנו מייצגים שותפות של ארגונים בינהם גם אדם טבע ודין, מגמה ירוקה, הרבה ארגונים חיפאים, עמותת אזרחים למען הסביבה ועוד. בשנת 2012 הגשנו את הערר נגד התכנית, יחד עם למעלה מ 2000 מתנגדים תושבי האזור. הדאגה של התושבים נובעת מהעובדה שמדובר במפעל המזהם ביותר בארץ ומהעובדה שהאזור מוביל את מפת התחלואה בסרטן, בתחלואה לבבית, בשב"ץ מוחי במחלות בדרכי הנשימה ועוד. לאחרונה הודיע משרד הבריאות כי קיים קשר סיבתי בין זיהום כימי מדלקים ותחלואה ושככל שתושבים גרים קרוב יותר למתקנים אכסון או ייצור דלקים כך עולה כמות התחלואה באחוזים ניכרים. ההודעה הזו של משרד הבריאות נעשתה כעת, ולא בעת כתיבת ההתנגדות / הגשת הערר, והיא הודעה משמעותית ביותר שהוועדה לא יכולה להתעלם ממנה.
לגבי האמירה על מצב קיים – אנחנו לא יכולים לדעת מה המצב הקיים כעת של זיהום האוויר, כי הנתונים של המפל"ס שמתפרסמים ע"י המשרד מראים רק מידע כללי, שמדווח ע"י המפעלים עצמם למשרד ומפורסמים באתר, ואולם המידע על העמידה של המפעל בדרישות התקן, אינו מתפרסם ואנחנו נאבקים במשרד להגנת הסביבה כבר שנתיים בשביל להבין מה המצב הקיים. כבר שנתיים נציגי המשרד עוברים על חוק חוםש המידע ולא רוצים לתת לנו את המידע הזה כדי שלא נדע את המצב הקיים בפועל, בדיוק בגלל שבעת הזו התכנית נדונה במוסדות התכנון!
13:35 מיכל שוקרון, מגמה ירוקה
שמי מיכל שוקרון, אני בת 31 תושבת חיפה, אני נמצאת כאן היום כמייצגת צעירים, סטודנטים רבים ומשפחות צעירות. אנשים שבשנים האחרונות יוצאים מדי כמה שבועות לרחובות להפגנות, אלו אותם אלפי אנשים שהגישו התנגדויות. לשאלת חברי הוועדה אם זיהום האוויר לא יגדל למה אנחנו מתנגדים הסברתי שאני מתכננת עכשיו איפה להקים את הבית והמשפחה שלי ואני רוצה לדעת אילו מתקנים יהיו ליד הבית שלי, כציבור אני לא אוכל להתנגד לכל מתקן כיון שהמתקנים יואשרו בוועדה המשותפת לענייני בז"ן ללא אפשרות לציבור להתנגד. וגם מדובר פה על ריכוז של חומרים מסוכנים שגם אם זיהום האוויר יוגבל עדיין יש את סכנת ריכוז החומרים המסוכנים. בנוסף רוב הטענות שהעלנו באלפי התנגדויות שהגשנו נדחו בגלל תמ"מ 6 ותמ"א 30, ואם התכנית עכשיו תאושר כתכנית עתידית אחר כך שניפגש כאן שוב, או שלא ניפגש כאן כי לא תהיה אפשרות לציבור להתגד, הוועדה תגיד שהתוכנית ההרחבה כבר אושרה. לכן אנחנו אומרים שצריך לעשות הפרדה בין ההסדרה של התכנית הקיימת עם החמרות מבלי לאשר את ההרחבה.
13:30 יעל דורי – מסכמת
התכנית שאמורה להסדיר את אחד המתחמים הכי מסוכנים לציבור לא עומדת בציפיות. לא מסדירה מצב קיים , לא עתידי, לא חושפת אותו, לא מסדירה לוחות זמנים. מצד שני מעניקה פי 3 זכויות בניה, לא סומכים על ועדה משותפת שתעמוד בלחצים. התכנית אמורה להיות מפורטת, היא לא, היא לא מבטיחה שיתוקן מה שקיים ומה שבעתיד. מבקשים או לבטל את התכנית במתכונתה הנוכחית או להפריד אותה למצב קיים מפורט ויכיל הוראות ולוחות זמנים מי עושה ומתקן את המצב הקיים. זה כרטיס פתוח אין לנו מושג למי זה הולך כמה הולך
12:45 מדענית שרית כספי אורון, אט"ד קרקע ומים
לא מדובר על שטח בתולי עליו יש כוונה להקים מפעל חדש, אנחנו מחפשים אישור בדיעבד גם על הפעילות הקיימת וגם להרחיב את הפעילות. יש זיהום קיים הן בקרקע והן במים מפעילות המפעלים. הטיפול בזיהום הקיים יעשה בלי קשר למיזמים נוספים.
לוחות הזמנים לביצוע סקרים עדיין לא ברורים
כל בנייה עתידית ומתקנים חדשים שיוספו צריך לוודא שלא יראו את המצב הקיים של אחרי הטיפול צריך להיות ניטור סביב מתקנים להראות שאין דליפות.
לגבי הקישון – להוסיף שידרשו על פי
12:40 וגנר – הנתונים של ד"ר פרננדה לא נכונים ולא רלוונטים. מה שאנחנו נושמים זה מה שיצא ולא מה שיצא פר טון שזוקק.
12:35 ד"ר פרננדה פליקשטיין יועצת בתי הזיקוק לעניין זיהום אוויר, עבדה בעבר באיגוד ערים חיפה וכתבה בעצמה את הצווים האישיים
במסגרת הצווים קיימים יש בועה שמגבילה את הסוקסים והנוקסים גם יש בועה שמגבירה את כמות הפליטה בכל שעה. הבועה קיימת לגופרית ותחמוצות החנקן, מכיוון שהם נובעים משריפת דלק. הם מוגדרים על ידי כמות הדלק שנשרף שמגדירה את פעילות המתקן. בנוסף לגז הטבעי כל מפעלי הקבוצה בנו מפעלים שמורידים את פליטות תחמוצות החנקן. אנחנו משווים את עצמנו לבתי הזיקוק בגרמניה והדרך לעשות את זה זה לדעת כמה מזהם יוצא על כל טון.
איתמר בן דוד- אין תקנים ובועות שמסתכלים על פליטות לקרקע ולאוויר בנוסף לסוקסים והנוקסים?
12:15 עו"ד אריה וגנר, אט"ד בלי לקבוע מכסה לזיהום האמירה היא בעלמה. צריך לבצע עבודה מקצועית, אני לא יודע מה המצב הקיים כי התסקיר ישן, כמות הפליטות נמצאת בידי הרשויות ולא בידי הציבור. אין לי מושג מה רמת הפליטות השנתית של מזהמים מכל ארובה וכולם גם יחד. המכסה לא בהכרח המצב הקיים. יכול להיות שהעבודה תראה שהמצב הקיים
עקרון הפחתת הפליטות המירבי, גז טבעי מפחית רק ב s02 (גופרית), תחמוצות חנקן לעומת זאת שנפלט בכמויות גדולות לא טופ בתיקון של הצווים האישיים. עכשיו הגיע הגז עדיין זה לא מכסה שמונעת שעוד 1000 ארובות יפלטו נוקס. יש מזהמים נוספים.
בנוגע לרשימת המזהמים, יש דיוקסינים, מתכות כבדות, חומרים אורגנים נדיפים, צריך לקבוע מכסה לכל המזהמים שיש והמכסה צריכה לקבוע יעד הפחתה ולא רק לשמר מצב קיים.
חוק אוויר נקי יכול להיות גופיה, ויש כמה שכבות שיכולות להגן על הציבור, צריך גם ללבוש חולצה וחליפה והמענה המרחבי יכול להינתן רק בתכנית ולא בתקנים בהתרים של חוק אוויר נקי. הצווים האישיים, ניתנו למפעלי המתחם, ניתנו מכוח החוק למניעת מפגעים טרם חוק אוויר נקי.זה לא מחייב סקרי פער בין הטכנולוגיה הטובה ביותר לטכנולוגיה הקיימת, הצווים האיישים ניתנו להערות ציבור רק אחרי טיוטת צו. על פי חוק אוויר נקי מפעלי המתחם צריכים לעבור בשנה זו 2015 לחוק אוויר נקי ואז יהיו לנו נתונים עדכניים. יש טעם בקביעת המכסה, תכנית טיפול וטכנולוגיות ולסנכרן לא לקבל תוצאות עכשיו אלא לחכות לסקרים שיתקבלו השנה. היתרי פליטה של חוק אוויר נקי יתקבלו השנה. הבקשה תקבע בועה של כל מזהם ומזהם על פי שמו בכמות ודרך התכנית.
– הוועדה שאלה אם טענה זו נכתבה בערר, התשובה היא שלא במפורש
12:00 נורית שטרוך מסבירה – הוא צודק בנושא עקרון הבועה של התרי פליטה שלא נותנים תקרה, הם נותנים איך אתה עומד במתקנים bat ונותנים ריכוזים פר מטר קוב, בין אם זה אחד או אלפיים.
יש כמה כלים שאפשר לדעת כמה פולטים – יש את המפל"ס prtr חקיקה שנכנסה לתוקף לפני שנתיים, שבו מפעלים בארץ צריכים לדווח על המזהמים. (*וגנר מסביר שזה מערכת מידע ולא מערכת רגולטורית). כל אחד יכול להיכנס ולדעת כמה פליטות. http://bit.ly/IuYhy8
איגוד ערים חיפה המפקח על הצו האישי מקבל מידע ועושה סיכומים בסוף שנה
בלה, איגוד ערים חיפה – לכל מתק פליטה יש נתונים שנמדדים בארובה על ידי המפעלים ומעביר לאיגוד ערים. אם אני יודעת כמה מטר קוב יוצאים בשעה אחת אני יכולה לחשב כמה קילו לשעה, זה בועה כמותית. קיום בצווים האישיים למתחם בז"ן יש שתי בועות so2 nox ונקבע כמה קילו לשעה הם יכולים לפלוט. (ליאורה אמיתי מסבירה שזה רק לשני מזהמים, וגנר מסביר שזה רק ל 3 מפעליים – גדיב, כאול ובז"ן). בלה מסבירה שנתון הקצב יכול לתת את הכמות (וגנר אומר שצריך לדעת כמה מטר קוב יוצאים) הצווים האישיים דורשים להביא נתונים מארובות. אפשר לדעת מה הבועה .
נורית שטרוך, המשרד להגנת הסביבה מחוז חיפה- ההחלטה לא קבעה כמות כללית לכל המתחם אלא אם אתה רוצה להוסיף מפעל שיש בו יותר נוקסים, אתה לא יכול להוסיף אם אתה לא מפחית במקום אחר. לא קבענו מספר כללי. תכנית היא לא מקום לקבוע מספרים. קבענו לא מעט פעמים מספרים בתוכניות ואז היינו צריכים להמציא המצאות איך להסתדר עם הקביעות. אפילו תכנית בז"ן להקים תחנת כוח, לימים הם באו להקים גז טבעי והיה שם מתקנים שקשורים לסולר, אנחנו רוצים שהם יעשו הסבה לגז טבעי. יש דברים שהתכנית לא צריכה להגיע לפרטי פרטים של הסוף. קבענו כללים מספיק טובים והנתונים מספיק טובים. אם הועדה תרצה שנקבע מספר, נקבע מספר רק צריך לקחת בחשבון שאם נרצה להחמיר תקנים לא נוכל.
11:45 ד"ר אריה ונגר, אט"ד
מברך את הועדה על קבלת עקרון הבועה (על כך שזיהום האוויר לא יתווסף) ועל כך שמשרד הבריאות פועל להכריז על חיפה כאזור מוכה זיהום אוויר.
מדגים מתוך הערר שבזן הגישו – מה זה לא עקרון הבועה, כל מגבלות הפליטה מכוח הצווים האישיים אינם בועה. לכל כלי רכב יש מגבלת פליטה בטסט השני, אם כל כלי רכב עומד בתקנים עדיין 10,000 רכבים שיעמדו בפקק יפלטו זיהום בלתי סביר. לכן כאן כשמדובר על תעשייה שלמה, התקנים אינם מסתכלים על פליטות באיזור שלם ולכן יש לתת מענה דרך התוכנית, מענה מרחבי. הכנסת טכנולוגיות הפחתה. חוק אוויר נקי מקבל את הגישה שכל פליטה היא גרועה .השאיפה היא להגיע להפחתה מירבית כל הזמן, בין אם הוכח נזק ובין אם לא. לא מספיק לעמוד בתקן.
בהחלטה לא כתוב מה הקצב המירבי , לא כתוב מספר- כך שזה לא בועה. בנוסף על דרישות של חוק אוויר נקי שיקבע רף עליון – מכסה שנתית. אין תמונה של המכסה הכוללת השנתית.
11:10 יעל דורי, אט"ד
התייחבסות לתמא 30 ותממ 6, התייחסות להיתרי בניה
תמא 30 אושרו במועצה הארצית אך מעולם לא קיבלה תוקף, תמא 6 שונתה גם. ההתייחסות לתמ"א 30 שדורשת תסקירי השפעה על הסביבה מתייחסים אליה כלא רלוונטי כי זה מסמך מנחה ומביא אותה כחלק מהתסריט.
ברקע יש לנו את קרקעות הצפון ועוד תוכניות, צריך להגיע לצימצום מפגעים.
התכנית עושה עוול לציבור שמאשרת מצב קיים ומרחיבה פי 3.
חסר חומרים בתסקיר השפעה על הסביבה, מפה מצבית – מבנים ומתקנים בתחום התכנית וסביבתה. דוגמא למה התסקיר לא רלוונטי מבחינת מצב קיים.
מבחינת סקר הסיכונים
10:45 מתפתח דיון – בנושא "המצב הקיים"
בזן סיימו לערוך נספח מצב קיים. על חלק מהמסמכים יש סיווג ביטחוני לטענת בזן ולכן הם לא פירסמו אותו.
10:25 עו"ד לי-היא מארגון אדם טבע ודין המייצגת גם את ארגון מגמה ירוקה והקואליציה לבריאות הציבור מציגה את טענות הערר. טוענת בין היתר שיש להפריד בין ההסדרה לתכנון העתידי.
10:00 ליאת פלד מתכננת מחוז חיפה מטעם משרד הפנים מציגה את התכנית, אט"ד טוענים שהתכנית לא מפורטת כנדרש.
בסופו של דבר, יש 4 נציגים של ועדת ערר שהולכים לקבל את ההחלטה:
נציגת משרד ראש הממשלה
נציגת משרד הפנים
נציג ארגוני הסביבה (איתמר בן דוד החברה להגנת הטבע)
משרד המשפטים
9:45 מתחיל הדיון בהצגת המשתתפים. לדיון הגורלי גם הגיע פרו' איתמר גרוטו, ראש שרותי בריאות הציבור במשרד הבריאות- אשר לאחרונה פועל להכרזת חיפה כעיר מוכת זיהום אוויר. לאחרונה משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה חשפו נתונים חדשים המצביעים על נתוני פליטות ותחלואה אשר מעוררים דאגה רבה בקרב הגורמים המקצועיים העוסקים בתחום. לטענת משרד הפנים נתונים אלה מחייבים חשיבה מחדש בשאלת ההשלכות הסביבתיות של התכנית וייתכן אף הצדקה להחזרת התכנית דיון נוסף בועדה להשלמת התוכניות. משרד הפנים "כאשר הסכנות הבריאותיות לציבור הן על הכף, יש לנהוג בזהירות רבה ולוודא כי ההחלטות המתקבלות הינן נכונות ומסובבות על נתונים עדכניים ומהימנים, גילוי נתונים חדשים ומדאיגים מחייב בחינה מחודשת של השלכות התכנית וההצדקה לאישורה. הועדה תחטא לתפקידה אם תתעלם מנתונים אלו".
9:30 פעילי מגמה ירוקה ותושבים נכנסים לדיון עם שלט "הרחבת התעשיה המזהמת לא תעבור", מפגינים מול בז"ן בתוך הדיון וקוראים: רווחים לא עושים על בריאות התושבים. מיכל שוקרון מסבירה לנוכחים בדיון שמדובר בדיון גורלי על החיים שלנו, אלה המשפחות שלנו והחברים שלנו שחולים בסרטן ובאסטמה ואנחנו לא מוכנים שתהיה הרבה של תעשיה מזהמת בחיפה
קישור לכל מסמכי התכנית http://bit.ly/1FHwZ1a