לא אחת אנו שומעים על מגדלי יוקרה שנבנים בקרבת הים וחוסמים את המרחב הציבורי הסמוך. בבואנו להכריז מלחמה על בניית מגדלים עלינו לקחת מספר שיקולים הקשורים לכך:
– מי הניזוקים מתכנית הבנייה באופן ישיר? (דיירים סמוכים, באי חוף הים).
– מה התקציב העומד לרשות המתנגדים לצורך פתיחת מאבק משפטי בבניית המגדלים?
לאחר שנבנה ועד פעולה שמוכן למערכה הארוכה והקשה, יש לאתר עורך דין שמתמחה במקרקעין ואדריכל.
על המתנגדים לעבוד במקביל על בניית תמיכה ציבורית חזקה ככל האפשר:
– תמיכה של חברי מועצת העיר יכולה לעזור להעלאת המודעות בציבור.
– ניסוח עצומה והפצתה ברשת ובשטח.
– במידת הצורך ארגון של הפגנות בשטח (באיזור הבניה, מול מקבלי החלטות)
בהנחה שגויס עורך דין, עליו לבדוק מספר בדיקות תכנוניות:
– היכן התכנית עומדת ביחס לתמ"א 13 ולחוק הגנת החופים?
– האם בוצעה מדידה מקו המים ביחס למיקום המגדלים?
– האם בוצעו כל התסקירים הסביבתיים הנדרשים קרי השפעת רוחות, השפעות הצללה וכולי
– האם היזם שהפקיד את התכנית הגיש נספח ניקוז/תשתיות? נספח הניקוז הוא חיוני לשמירת מי הנגר העילי, השהייתם והחדרת לתת הקרקע להשארת מי תהום
– האם קיימות הנחיות של בנייה ירוקה? לרבות: שימור אנרגיה (באמצעות מרכיבי הצללה, בידוד המעטפת, תאורה טבעית, איוורור וכדומה), מחזור פסולת, שימור וחיסכון במים, משאבי מים וקרקע וכיוצא בזה על פי הנחיות מהנדס העיר.
במידה והיזמים לא הגישו את אחד מהנספחים שצוינו קיימת עילה לעכב את הפרויקט עד להשגתם
במידה והתכנית הופקדה להתנגדויות הציבור ישנם 60 ימים להגיש התנגדויות.
לסיכום, מדובר במאבקים שמצריכים הקצאת משאבים לתקופות ארוכה ולכן חשוב לחלקם בצורה חכמה על מנת להיערך למצבים בהם המאבק יכלול גם ערכאות משפטיות ולכן הערכות לכך היא חשובה.