ישראל מייבאת עגלים וטלאים חיים מחו"ל לצורך פיטום ושחיטה בארץ ושיווק בישראל כבשר טרי, להלן "המשלוחים החיים". כך, בכל שנה מיובים ארצה מאות אלפי עגלים וטלאים באניות ובמטוסים. בהגיעם הם מוסעים לתחנות הסגר, ומשם הם מועברים לחוות פיטום ולאחר מכן לשחיטה.
המשלוחים החיים מגיעים באניות בעיקר לנמלי אילת (מאוסטרליה) וחיפה (מאירופה), ומעט גם לאשדוד. במטוסים מובלים בעיקר עגלי חלב וטלאים צעירים במיוחד, צעירים מכדי לשרוד מסע בים.
בסך הכל, ב-2015 יובאו לישראל כ-300,000 עגלים וטלאים.
בעיות
פגיעה סביבתית
המשלוחים החיים גורמים לפגיעה סביבתית משמעותית במיוחד: ראשית כל, הם מהווים חלק מתעשיית המזון מהחי, תעשיה שנמצאה פוגענית ביותר בכל קטגוריה סביבתית: היא צרכנית הקרקע הגדולה ביותר בעולם, גורמת לדילול קרקעות ולזיהומן ואחראית לכריתת יערות מאסיבית, תורמת ראשית לזיהום האוויר על ידי פליטות גבוהות של גזי חממה ומזהמים אחרים, בזבזנית מאוד במים וגם גורמת לזיהומי מים חמורים, ומגבירה את קצב הכחדתם של מינים ביולוגיים בשל חלקה הגדול בכל אחד מהגורמים להכחדה1.
התנהלותם הספציפית של המשלוחים החיים מוסיפה עוד מישורים של זיהום הים, היבשה והאוויר.
■ לפגיעה בים שני גורמים עיקריים: 1. זיהום המערכת האקולוגית הימית בכמויות עצומות של הפרשות הנשפכות למים מן האניות. כמות ההפרשות של הטלאים והעגלים שהובאו לישראל ב 2015 בלבד מוערכת בכ- 000,54 טון צואה, ובקרוב ל 17 מליון ליטרים של שתן, שהושלכו למים2. אין ספק שהמערכת האקולוגית הימית אינה ערוכה לטפל בכמויות האלה של זיהום מבעלי חיים יבשתיים המושלך אליה. על אלה יש להוסיף כמובן את הפרשות של ימי ההובלה במשאיות עד להאניה, ולאחר ההגעה- בתחנות ההסגר ובחוות הפיטום.
- פגרי בעלי החיים שמתו מתלאות המסע ומושלכים לים. לעתים תכופות נסחפים הפגרים אל החופים ומהווים מפגע שם. רק בארבעת החודשים האחרונים הגיעו לחופי ישראל שמונה עגלים מתים, שהם עדות קטנה לתופעה רחבה.
■ בישראל, הפגיעה ביבשה באה לידי ביטוי בעיקר בזיהומי קרקע של שפכים מהפרשות בעלי החיים המוחזקים בהסגרים ואחר כך בחוות הפיטום. פגיעה נוספת ומשמעותית, המתרחשת גם מחוץ לתחומי הארץ היא פגיעה בשטחי קרקע בשל רעייה (לפני העמסת בעלי החיים לאניות) והסבת קרקעות לשם גידול אינטנסיבי של מספוא להאבסת בעלי החיים. פגיעה יבשתית נוספת היא פגרי בעלי החיים שמתו בהסגרים והם נקברים מחוץ להם, ולעיתים מושלכים ללא כל טיפול.
■ זיהום אוויר ופליטות גזי חממה כפי שהוזכר מעלה, השפעה זו היא חלק בלתי נפרד מההשפעות הסביבתיות של משלוחי בעלי החיים, היות שבשר בקר וצאן הוא מהתורמים העיקריים לגזי חממה בכלל, ולמתאן ולפחמן דו חמצני בפרט. לאלה נוספים מפגעי ריח משמעותיים. פריקת בעלי החיים המכוסים צואה והפרשות אחרות והובלתם אל ההסגר גורמת למפגע ריח חמור. באילת, בה נעשית ההובלה דרך מרכז העיר, נרשם מפגע ריח המלווה בענן זבובים המכסה את העיר; הסירחון העולה מהסגר אילות מונע את פתיחתם של מיזמים עסקיים כמו פארק מים באילת3, מתקן העשוי לספק כ-200 מקומות עבודה בעיר; נגד הסגר רמלה עומד בג"צ פעיל מטעם העיריה בשל הפגיעה הסביבתית שלו; ובמקומות בהם עולות תכניות לפתיחת הסגרים חדשים נרשמת התנגדות תושבים.
מפגעי הריח הללו גם גורמים פגיעה בתיירות.
צער בעלי חיים
העגלים והטלאים הצעירים נלקחים ממקומות שבהם גדלו ורעו עם בני משפחותיהם ומועמסים על האניות בצפיפות רבה, ללא אוורור מספיק בחום הכבד השורר בבטן האנייה. המזון שהם מקבלים משתנה בבת אחת למזון תעשייתי, מה שגורם להם לשלשולים והם מתבוססים בצואתם ובצואת חבריהם כל משך המסע. הם סובלים גם מהרעש ומטלטלות האנייה הגורמות להם בחילות קשות. בתום המסע הם יורדים מן האנייה מכוסים בצואה ושאר הפרשות.
המסעות המייסרים האלה מאוסטרליה לישראל נמשכים כשלושה שבועות, במידה שאין תקלות, ומאירופה לישראל – כשבוע. על משכי הזמן האלה נוספים ימי ההובלה במשאיות ממקום הגידול ועד לנמל המוצא. ואולם פעמים רבות בשל תקלות באניות ועיכובים בדרך, מסע הייסורים מתארך.
בעלי חיים רבים אינם שורדים עד סוף המסע, והם גוועים בדרך מרעב, מחלות, טראומה ותשישות. אלה ששורדים נפרקים מהאנייה באלימות באמצעות מכות, דוקרנים, בעיטות וחשמול. העגלים והטלאים הצעירים, המבולבלים והתשושים מוכים ונזרקים באכזריות אל עבר כבש האנייה.
בעקבות תיעוד האלימות הזאת בידי פעילי זכויות בעלי חיים, בזמן האחרון פריקת בעלי החיים מהאניות נעשית בהסתר – בתוך שרוול ברזנט. בחיפה נוהגים לפרוק את האניות בלילות.
התנהלות כזו כוללת סבל רב לבעלי החיים ומנוגדת לעקרונות צער בעלי חיים.
יש לציין כי פרסומים שליליים על מעורבותה של ישראל בכלל ושל העיר אילת בפרט במשלוחים החיים, ובאלימות כלפי בעלי החיים בהם, מופצים בכלי תקשורת בעולם ומטילים כתם על ישראל.
סכנה בריאותית
תנאי התברואה הירודים בהובלת בעלי חיים גורמים לעתים קרובות לפריצת מחלות זיהומיות העלולות לעבור לבני אדם או לבעלי חיים המגודלים בישראל. לאלה נוספות מחלות המגיעות עם בעלי החיים מארצות מוצאם ועלולות להתפשט בארץ באמצעות מגע של בני אדם עם הפרשות בעלי החיים.
המשלוחים החיים מעודדים צריכת בשר, שארגוני הבריאות העולמיים התריעו מפני הסכנות הטמונות בה לאדם4. לאחרונה הולכים וגוברים הקולות בקרב ארגוני בריאות עולמיים הקוראים לעידוד צריכת מזונות מן הצומח.
כלכלה בת קיימא ובטחון המזון
ישראל נתברכה בתנאים ביוטיים נהדרים לגידולים חקלאיים, ובשפע ידע חקלאי וטכנולוגי. עידוד של תזונה צמחית, מקומית, יחזק את המשק הישראלי ויאפשר גם הגדלה של אפשרויות תעסוקה. חיסכון כלכלי יקרה גם כתוצאת ירידה בעלויות של הוצאות בריאות, לאור מעבר לתזונה צמחית, שנמצאה בריאה יותר. בנוסף, התלות של ישראל במדינות זרות כמקור אספקה למידה לא מבוטלת של מזון מעלה שאלות על מידת הקיימות ומידת הביטחון של מערכת המזון הישראלית, אשר מסתמכת על מדינות רחוקות, משאביהן ושירותיהן.
פתרונות
תזונה מקיימת, בריאה, וצודקת מבחינה מוסרית וסביבתית ניתנת להשגה על ידי מזונות ממקורות צמחיים- ירקות, פירות, דגנים, קטניות, זרעים ואגוזים. תזונה כזו תוכל להתבסס באפן ניכר על תוצרת מקומית, לחסוך פגיעה סביבתית משמעותית, לחסוך סבל אדיר מבעלי החיים ולהתאים לגישת צער בעלי חיים, ולהתאים גם להנחיות התזונה העכשוויות המזהירות מפני מזון מן החי, וממליצות על תזונה צמחית בריאה ומאוזנת.
לאור הנ"ל, דרישתנו היא:
- ביצוע מחקר מקיף ומפורט של ההשלכות הסביבתיות של פרקטיקת המשלוחים החיים, על ידי הממ"מ. על המחקר לכלול גם את ההשפעות הסביבתיות בישראל וגם את אלה להן אחראית ישראל מחוץ לשטחה, כתוצאה מהרבעת בעלי החיים והמסע הימי או האווירי אליה. מחקר כזה, צריך שיקרה באפן מידי.
- עידוד צריכת מזון מן הצומח, כמפורט ב"אמנת האקלים הישראלית" שקיבלה ואימצה השדולה הסביבתית-חברתית של הכנסת: החלת רפורמה כוללת המבוססת מזון צמחי והפסקת עידוד צריכת מזון מהחי, תוך שימוש בכלי המדיניות הקיימים: תמיכות, סובסידיות, מיסוי, פיקוח מחירים, הסברה, הגשת מזון צמחי במוסדות ציבוריים. יישום מדיניות "המזהם משלם" על תעשיית המזון מן החי.
- הפסקה מוחלטת של פרקטיקת "המשלוחים החיים" האכזרית לישראל.
בברכה,
מור גלבוע, מנכ"ל
אלעד הוכמן, רכז קשרי ממשל
יפעת צור, שקד ארד, אמיר בכר, אמנון יונש, גלית בארי – צוות קשרי ממשל בתא סביבה ומזון מן החי, מגמה ירוקה
פרטים ליצירת קשר: יפעת צור 050-9559025, [email protected]
מקורות
1 FAO, U., & Steinfeld, H. (2006). Livestock's long shadow: Environmental issues and options. Rome:[sn].
- 2. חישוב על פי Landline consulting, 2003 ונתוני משרד החקלאות ופיתוח הכפר
3. ערב ערב, 18.7.2014: "הוועדה המחוזית: תחנת ההסגר לבקר מעכבת את הקמת פארק המים" מאת עומר כרמון. http://www.ereverev.co.il/article.asp?id=22059
4. ארגון הבריאות העולמי, WHO: Q&A on the carcinogenicity of the consumption of red meat and processed meat. http://www.who.int/features/qa/cancer-red-meat/en/