אחרי ששטחים ירוקים גדולים נהרסו כליל, נאלצו בעלי החיים המקומיים לחפש לעצמם אזורי מחיה חדשים ומצאו אותם בלב השכונות ובחצרות פרטיות. מחיר הפגיעה בסביבה.
תושבי חיפה נתקלים בשנים האחרונות באורחים בלתי קרואים, לא רצויים וגם די מפחידים – חזירי בר. בעלי החיים פולשים לכבישים שחותכים את הוואדיות הירוקים של העיר, או מפתיעים את התושבים בחצרות הבתים, שאליהן הם מגיעים כדי לחפש מזון בפחי האשפה.
שי כהן, שניהל את הסניף החיפאי של החברה להגנת הטבע, מספר שהוא ממשיך לקבל תלונות מתושבים, שלא ממש מאושרים למצוא חזיר על סף ביתם. מהנדס העיר, אריאל וטרמן, טוען שהתופעה אינה חדשה, וש"תמיד הסתובבו בעיר בעלי חיים – קיפודים ותנים – זה חלק מהטבע העירוני", אבל אנשי מקצוע סבורים שהתופעה התגברה במידה ניכרת בעקבות הבנייה המואצת בריאות הירוקות שמקיפות את העיר, מה שגרר – מלבד פגיעה במרכז הישן של העיר – שינוי משמעותי בבתי הגידול של חיות הבר, וכניסתן לתוך העיר. זה התחיל ב"גרנד קניון" הסמוך לנווה שאנן, ונראה שהתופעה לא עומדת להיעלם בעיר שבה נבנים כל הזמן מחלפים חדשים ושכונות חדשות על חשבון השטחים הירוקים שבהן התרוצצו חיות גדולות וקטנות בין עצים ושיחים.
"החיות זקוקות לרצף של שטחים ירוקים", מסביר כהן, "והשכונות החדשות שנבנות בחיפה קוטעות את הרצף הירוק. ברגע שאין לחזירים רצף ירוק, הם מתחילים לחצות כבישים. כמו שרוכב אופניים יעלה על מדרכה אם אין שביל שמיועד לו, כך החזירים יעלו על כביש כדי להגיע מכיס ירוק אחד לאחר. בשנים האחרונות הם גם הפסיקו לפחד מהאור והחלו לעבור מהכבישים לחצרות הבתים ולפחי הזבל, שם יש מזון. הם גם מתחילים להגיע לשכונות שבהן לא היו רגילים להסתובב, ושיש בהן שטחים ירוקים, כמו דניה והכרמל המערבי".
כהן סבור שיש פתרון לבעיה. "יש ואדיות וכבישים שניתן לחזק בהם את הרצף הירוק ולייצר בהם צירי מעבר לחזירים", הוא אומר. אלא שהפתרון אינו פשוט.
דיסנילנד של צירי תנועה
לפני כחצי שנה התגאתה עיריית חיפה בכביש חדש, דרך נחל גיבורים, שמחבר בין נווה-שאנן לעיר התחתית. בטקס גזירת הסרט השתתפו שר התחבורה ישראל כץ וראש העירייה יונה יהב, שהביעו את גאוותם בתוצר הטרי שהצטרף למערכת משוכללת של כבישים שעוטפת את העיר. חילוץ פקקים הוא עניין חשוב, השאלה היא שאלת המחיר: הכבישים הללו הפכו חלקים גדולים של חיפה לדיסנילנד של צירי תנועה. עיר הכרמל הפסטורלית נעשית בשנים האחרונות מטרופולין רועש של כבישים, קניונים ומגדלים, שזוכים לחלק הגדול ביותר בעוגת התקציב.
ההתחלה הייתה אחרת: קווי המתאר של העיר, ששורטטו עוד בתקופת המנדט הבריטי, קבעו ששכונות המגורים יוקמו על הגבעות, ואילו הוואדיות יישארו ירוקים. העלייה במספר כלי הרכב הפרטיים גרמה לכך שבחיפה, כמו בערים רבות אחרות בישראל, נסללו כבישים גם באותם אזורים שאמורים היו להישאר נקיים מהצבע האפור.
לשכונות הוותיקות כמו אחוזה וכרמליה, שנבנו לפני קום המדינה לאורך שדרות הנשיא וציר מוריה, הייתה תבנית נוף ירוקה. צירי תנועה מרכזיים מוקמו בפסגת הרכס, כשמגרשי החניה הוקמו סמוך אליהם, ולבתים הגיעו דרך שבילים וגרמי מדרגות. התכנון הזה דרש אמנם סיבולת לב-ריאה מפותחת (במיוחד למי שגר בקצה גרם המדרגות), אבל שמר על האיכויות ועל הנופים של העיר. הבניינים בשכונות הוותיקות טובלים עד היום בשטח ירוק, כשבראש הגבעה מתקבצים בדרך כלל מספר מגרשי חניה ועסקים קטנים שמשרתים את תושבי השכונה.
זאת, להבדיל מהשכונות שנבנות בימים אלה, כמו רמת הנשיא, שנראות כמו אוסף של מגדלים בנאליים מעל מגרשי חניה הצופים אל פארק.
אחת השכונות החדשות מעוררת מחלוקת זה זמן רב. היא נבנית בגבעת זמר, שנותרה ירוקה שנים רבות, אבל לאחרונה החלה לצמוח בה שכונה חדשה, שאמורה להשתרע על פני כ-212 דונמים ולהכיל 849 יחידות דיור, למרות התנגדות עזה בקרב תושבי השכונות הסמוכות.
מרק חייט, שמנהל את מאבק התושבים נגד בניית השכונה, טוען שאין צורך במיזם החדש. "ראש העירייה אמר שאין מחסור ביחידות דיור בחיפה, כך שנראה לנו שבונים כאן רק בגלל התחייבויות ליזמים", הוא אומר. לדבריו, בעיר כמו חיפה, שהאוויר בה מזוהם במיוחד בגלל המפעלים שבמפרץ, הכרחי לשמור על ריאות ירוקות. "בגבעת זמר יש אלפי עצים של חורש ים-תיכוני, וכל עץ מסנן את האוויר", אומר חייט. "אפשר היה לנייד את זכויות הבנייה למערב העיר, שם אין יערות שצריך לשמור עליהם".
במקביל להקמת גבעת זמר, העירייה יוזמת הקמת שכונות גדולות במבואות הדרומיים ועוד שכונה שתחליף את אצטדיון קריית אליעזר. מדוע דחוף לקדם בנייה על אחת הגבעות הירוקות האחרונות, במקום לשמר את הנוף? מהנדס העיר, וטרמן, מסביר: "הגבעה סומנה עוד בימי הבריטים כשכונת מגורים. השכונות נבנות במשך כעשור. לא כל יחידות הדיור נבנות במקביל. בכל שנה נבנות ברחבי העיר כ-1,000 יחידות דיור".
אדריכל הנוף אמיר בלום, שמתכנן שכונות בחיפה זה כשלושה עשורים, אינו ממהר לזעוק על אובדן הצבע הירוק של העיר. "גם השכונות שבהן גרים המתלוננים היו בעבר גבעות ירוקות", הוא מבקש להזכיר. עם זאת, הוא מסכים שנוף השכונות כן ניזוק, בשל התקנים המחייבים להקצות מספר מסוים של מקומות חניה לכל דירה, מה שמוביל לכריתת עצים.
וטרמן דוחה את הטענות על כריתת עצים מופרזת. "ערכנו סקר עצים באופן מדוקדק", הוא מדגיש, "בדקנו את האיכויות של כל עץ ועץ, ואנחנו מעבירים למשתלה את העצים שניתן להעתיק. לאחר שהשכונה תיבנה, נחזיר אליה את שכבת הפקעות והאדמה". בעניין תקני התנועה והחניה, אומר וטרמן: "היום לכל זוג יש שתי מכוניות וצריך גם חניות לאורחים. זה מקובל בכל הארץ". לדבריו, כל תושב חיפה מקבל בממוצע 50 מ"ר של שטחים פתוחים.
רשימת העצים הכרותים
בועז גור, חבר מועצת העיר מטעם רשימת "חיים בחיפה", ביקש לקבל מהעירייה את רשימת העצים שנכרתו או הועתקו בעשור האחרון. מתברר שהמספר הכולל הוא לא פחות מ-10,500. "היתר העקירה ניתן לעצים באזורי חיץ אש, לעצים שהיו בתחום דרך (הרחבת דרך קיימת או דרך חדשה) ולעצים שהיו בתוך מגרשי הבנייה (נעקרו בשל בנייה חדשה או תוספת בנייה וממ"דים)", כתבה לו אדריכלית הנוף של העירייה, נטע טלמור. במקביל, הדגישה, נשתלו 40 אלף עצים (אלא שיקחו שנים רבות עד שיגדלו). עוד כתבה טלמור, כי במסגרת פריצתן של הדרכים לגבעת זמר ייעקרו כ-600 עצים ויישתלו כ-800. עדיין לא ברור כמה עצים ייעקרו למען בניית השכונה כולה.
גבעת זמר. 600 עצים צפויים להיכרת במסגרת פריצת הדרכים (צילום: מגמה ירוקה)
אדריכל הנוף חצב יופה מציין כי לעצים עירוניים יש יתרונות חשובים: הם מצמצמים את תופעת איי החום בעיר (הורדת הטמפרטורה בעד חמש מעלות), אוצרים פחמן דו-חמצני, ויש להם תפקיד משמעותי בצמצום שיטפונות ובהגברת חלחול המים לקרקע. בעניין הופעתם של חזירי הבר הוא אומר: "חורשה בוגרת אינה כוללת רק עצים. השיחים, העשבים והפקעות באדמה, יחד עם חיות הבר, הציפורים, התולעים והבקטריות בקרקע – כל אלה יוצרים יחד אקולוגיה מאוזנת. אם מפרים אותה בגלל הקמת שכונה חדשה או סלילת כביש, נוצרת אקולוגיה חדשה שתופסת את מקומה של הישנה. נוצר טבע שונה, שדוחק את בעלי החיים לחיפוש שטח אחר. זה כנראה מה שקורה בחיפה".
ד"ר אסף שוורץ, מומחה לטבע עירוני מהטכניון, מאמין בניהול מאוזן של הטבע באותם אזורים שבהם נגעה יד אדם. "באזורים עירוניים חשוב במיוחד לנסות לאזן בין הסביבה לבין הפיתוח, לתועלת התושבים והטבע גם יחד", כך שוורץ. לגבי הנזק האקולוגי שעלול להיגרם עקב כריתת החורשות, הוא אומר: "מחקרים אקולוגיים מראים שיעברו עשרות שנים עד שמערכת כזו של חורש טבעי תשחזר את עצמה, אם בכלל". עם זאת, הוא מדגיש שהתושבים צריכים להיות כנים עם עצמם ולהשיב על שאלות לא קלות, כמו, עד כמה באמת מפריע להם שחזירים, קיפודים ותנים מסתובבים בעיר, והאם הם מוכנים לוותר על מקומות חניה כדי לשמר בתי גידול לבעלי החיים
דוגמה נוספת לאיזון ניתן למצוא בניהול של אזורים חקלאיים במדינות שונות באירופה, ובהן בריטניה: כדי להתמודד עם פגיעה מתמשכת בצמחים שונים ועם זיהום של נחלים, הוצעו לחקלאים סובסידיות בתמורה לשמירה על רצועה טבעית בשולי השדה החקלאי. "אותן רצועות נמצאו יעילות גם בשימור על הצמחים וגם בצמצום זיהום הנחלים", אומר שוורץ. "שיטת זו מאזנת בין הצרכים של החקלאי, שמירה על איכות המים וצמצום הפגיעה בטבע באזורים חקלאיים".
לוותר על החניון
שכונה חיפאית, שנבנתה לפי דגם של עיר גנים ושהעצים תופסים בה חלק דומיננטי במיוחד, היא הדר הכרמל, שתוכננה בשנות ה-20 של המאה הקודמת על ידי ריכארד קאופמן. האזור דומה למרכז תל-אביב – שכונת גנים שבנייניה טבולים בירק – רק שבניגוד לתל אביב, שבה יש עצים גם במרחב הציבורי, מרבית העצים בהדר נמצאים במרחב הפרטי בלבד.
עד היום לא בוצעו שם פרויקטים של תמ"א 38, אבל עכשיו עומדת על הפרק תוספת קומות לבניין חד-קומתי ברחוב מסדה 13. היזמים "יוסף ואחיו בע"מ" רכשו את הבניין ומתכננים להקים במקומו מבנה בן חמש קומות וחצי ובו 14 דירות. את הפרויקט מתכנן משרדהאדריכלים שוורץ-בסנוסוף, ואדריכלי הנוף הם אורנה בן-ציוני ובארי בן-שלום.
על פי התקן, העירייה דורשת מקום חניה אחד לכל דירה, מה שמחייב חפירת חניון תת-קרקעי וכריתת העצים הוותיקים שנטועים בחלקה – עץ רימון, עץ ברוש, שני עצי זית ושלוש וושינגטוניות. בתל אביב מדובר בפעולה כמעט יומיומית, אבל ברחוב מסדה החיפאי, מהחינניים בעיר, זהו תקדים מסוכן.
היזם יוסף סיונוב מסכים שחפירת חניון וכריתת עצים יהרסו את האופי המיוחד של הרחוב, ולכן הוא ביקש מהעירייה, לדבריו, לוותר על החניון. גם האדריכל גבי שוורץ סבור ש"הרחוב הזה הוא אחד הדברים הכי טובים בחיפה", ולכן תוכנית האב מבקשת למקם את החניות בשולי השכונה ולהותיר את הבניינים החדשים שיקומו ללא חניונים תת-קרקעיים. הבעיה היא שבינתיים אין תקציב לקידום התוכנית.
נדמה כי למרות מאמצי העירייה לשתול עצים חדשים והניסיונות לשמור על העצים בחלק מהמגרשים הוותיקים, קברניטי חיפה טרם החליטו איזו עיר הם רוצים. לא ברור אם תבנית הנוף העירונית תישמר, האם העיר תתפתח גם לכיוון דרום, או שאולי הבנייה בעיר היא רק תירוץ לפיתוח התעשייתי במפרץ. בכל מקרה, סביר להניח שבשנים הקרובות ימשיכו לשוטט שם לא מעט חזירים.