הגיע הזמן לעבור למודל אחר של ייצור חשמל. לא עוד ייצור בקנה מידה רחב, שדורש הקמת תשתית יקרה, אלא ייצור בקנה מידה יותר מקומי, בסדר גדול של בניין או שכונה. בעזרת הטכנולוגיה הקיימת היום, יותר מ-200 שנים מאז תחילת המהפכה התעשייתית, אנחנו כבר לא מוגבלים לייצור ואספקה ריכוזיים של חשמל במפעלים גדולים.
השגת המודל הזה מתאפשרת באמצעות מקורות אנרגיה מתחדשים כגון רוח, אנרגיה סולארית וניצול של פסולת אורגנית. הצבת פאנלים סולאריים על הגגות, הקמת ריאקטורים להפקת מתאן מפסולת אורגנית בקנה מידה עירוני והצבת טורבינות רוח במקומות המתאימים בסביבת נקודות ישוב. האפשרויות שהטכנולוגיה ההולכת ומתפתחת בימינו מאפשרת לנו לייצר חשמל באמצעים מסורבלים פחות – שגם תופסים פחות מקום מאשר תחנת כוח המסתמכת על שריפת דלקים פוסיליים.
מסמך זה מציג חזון למשק האנרגיה בישראל ל25 שנים הקרובות.
אנרגייה נקייה ומתחדשת
המעבר למקורות אנרגיה מתחדשים הולך והופך לצו השעה השימוש הנרחב בדלקים פוסיליים – בתחבורה, בתעשייה, בהפקת חשמל – גורם לזיהום הימים בשינוע, זיהום הקרקע ומי התהום באיחסון וכמובן זיהום האוויר והחמרת אפקט החממה. קרינת השמש הרבה בישראל היא ברכה לעניין זה וניצול מקסימלי של היתרון הזה יכול לפתור את התלות שלנו בדלקים הפוסיליים – ובמדינות המחזיקות במאגרים הגדולים של הדלקים הללו , ולפטור אותנו מהנזקים והעלויות שאלו גורמים לנו בהווה ובעתיד.
ניצול יעיל של מקורות אנרגיה מתחדשים כגון רוח, אנרגיית השמש וניצול של פסולת אורגנית יכול לספק את כל צריכת האנרגייה של ישראל, אף ללא כל צורך במתקניי יצור בקנה מידה גדול. בגרמניה, שם חצי מכמות השמש מאשר בישראל, וכמות הפסולת האורגנית הביתית קטנה יותר, העבירו בעשור הקודם את חוק האנרגיות המתחדשות. החוק מכתיב תכנית שיעדה הוא מעבר למשק חשמל המתבסס על אנרגיות ממקורות אלו ב 80%-100% עד 2050.
ע"פ מחקר שבוצע על ידי הפורום הישראלי לאנרגיה (ע"ר) עד שנת 2040, ישראל תוכל לייצר 80% מהחשמל שלה ע"י אנרגיות מתחדשות
ייצור חשמל בקנה מידה קהילתי:
הצבת פאנלים סולאריים על הגגות, הקמת ריאקטורים להפקת מתאן מפסולת אורגנית בקנה מידה עירוני והצבת טורבינות רוח במקומות המתאימים בסביבת נקודות ישוב- יספקו את החשמל הדרוש לשימוש באותו מרחב עירוני. היתרונות כאן הם בהפחתת התשתיות הנדרשות לשינוע הגז או להולכת החשמל – ובחיסכון באנרגיה המתבזבזת כתוצאה מרווי הולכה ושינוע ארוכים. יתרון בולט נוסף הוא שלריבוי שימושי קרקע וחיסכון בשטח שמתקניי יצור מרכזיים עשויים לתפוס, שכן גג סולארי אינו תופס מקום מעבר לשטח שהבניין עליו הוא מותקן תופס.
גם מבחינה בטחונית עדיפים מרכזי ייצור חשמל מבוזרים כאלה אשר יכולים לתמוך בשכניהם בשעת חירום ואינם תלויים בספק מרכזי.
התייעלות אנרגטית
יחד עם יישום טכנולוגיות אלו יש גם לנקוט בצעדים להתייעלות אנרגטית במשקי הבית ובתעשיה. טכנולוגיות אלו יתרמו לכך ע"י הפחתת המרחק הדרוש להולכת החשמל, ולכן חיסכון בחשמל.
צעדים אלו כוללים בניה ירוקה, העלאת תעריפי החשמל בשעות השיא, תכניות ארציות לשדרוג צרכני חשמל לצרכנים יעילים יותר וכו'
גילום "עלויות חיצוניות" בייצור החשמל
יש גם לשנות את המודלים הכלכליים המשמשים לחישוב עלות-תועלת. למשל גילום העלויות למשק מההשלכות הבריאותיות מזיהום אוויר, גילום מחיר פליטת גזי החממה, וכדומה
חזון ויעדים לטווח קצר וארוך
חזון ל 50 שנים
- משק אנרגיה לישראל המבוסס על מקורות אנרגיה מתחדשים
- הפקת האנרגיה ביחידות ייצור קטונות על בסיס ריבוי יעודי קרקע
- התייעלות אנרגטית ע"י חיסכון (בתהליך הסברה) ושיפור ומיצוי טכנולוגי, כולל מעבר לתח"צ ככלי תחבורה עיקרי ארצית.
- תמריץ כלכלי ככלי לחיסכון
- הקמת מרכז טכנולוגי בין לאומי למחקר ופיתוח בתחום האנרגיה הנקייה.
יעדים לטווחי ביניים: 15 שנים
- ויתור על שימוש בנפט לטובת גז טבעי בתעשיה, תחבורה וייצור חשמל
- משק אנרגיה מבוסס ב 50 % על אנרגיות מתחדשות
- שימוש בטכנולוגיה ביעילות אנרגטית מיטבית בכלל האוכלוסיה.
- חיסכון ברמות מוניצפליות, ארגוניות ופרטיות.
- הפעלת תשתיות מתקדמות להסעת המונים כלל ארצית-
- השקעה במחקר ופיתוח טכנולוגית אנרגיה נקייה
יעדים לשנים הקרובות
- פתרון חקיקתי לביצוע גגות סולארים
- התוכנית ארצית להפקת גז מתאן מפסולת אורגנית.
- הבטחת העברת הגז הטבעי לישראל
- חוק העדפת טכנולוגיה יעילה אנרגטית
- תוכנית אב עם יעדים ותקציב מפורטים לתח"צ בישראל רבתי
ערכו: גדי קולקר ואודי חן