טור דעה | על סף פיצוץ | שי פלנר
מספיק נפט כבר זרם בערבה מאז פיצוץ צינור קצא"א בכדי שנספיק לשכוח מכל העניין ולהמשיך הלאה בחיינו. בזרם החדשות האינסופי שמציף את תודעתינו, טור דעה בנושא שנולד שבועיים אחרי, הוא כבר מזמן פג תוקף- 'לא רלוונטי'. אלא שללהקות שלמות של זאבים, שועלים, עופות דורסים, צבאים ועקרבים כמו גם לדקלי הדום הצפוניים ביותר בכדור הארץ ולריכוז עצום של עצי שיטה- זה מאוד רלוונטי! ולפי הערכות של מומחים, זה יישאר רלוונטי ב50 השנים הבאות.
איכשהו, איפהשהו, מתישהו, מישהו הצליח לנתק לנו את מנגנון הרגש מכל מה שלא קשור ישירות אלינו ולכיס שלנו, ועם כל הכבוד לזאבים, לשועלים ולדקלי הדום, הם בעיקר מעניינים את הסבתא הטבעונית שלנו. אז מה עושים כדי להפוך נושא כל כך משמים לאטרקטיבי לכלל הציבור? מותחים עוד צינור נפט, אלא שהפעם מעבירים אותו מעל הכנרת, ככה שאם יהיה עוד פיצוץ, לא שבוע ולא שנתיים יספיקו כדי לשטוף אותו החוצה מהתודעה הציבורית שלנו, ומקווים לטוב.. אדרנלין במיטבו!
למי שעוד לא שמע, לחברת ג'יני האמריקאית, זו שניסתה להשתלט על עמק האלה השנה בנסיון למצוא פצלי שמן, נולדה בת ישראלית- חברת 'אפק'. התפוח לא נפל רחוק מהעץ, וגם הפעוטה הקטנה כבר הספיקה לשלוח ידה אל עבר קערת הנפט שרבצה לה כך חשופה מיליוני שנים, בעומק של כמה קילומטרים מתחת לאדמה בדרום רמת הגולן.
בלי יותר מדי חכמות, חברת אפק כבר התחילה לעשות צעדים ראשונים ולנסוע בדחפורים, ולקדוח במקדחים, והכל הלך חלק עד שהם נתקעו בשכבה שאפילו מקדחים אמריקאיים מתקשים מולה- הבירוקרטיה הישראלית. הנה, מצאנו לה שימוש! קבוצת תושבים מקומיים הגישה ערר, והבהלה האמריקאית לנפט הישראלי נבלמה, לפחות עד הדיון בבג"ץ ביום שלישי הקרוב.
, האמת שמה אני משווה? לפני שבועיים זו היתה חברה קטנה, חובבנית, קצא"א אחת, שעם כל הצער שבדבר, לי באופן אישי קשה לכעוס עליה. וגם את הפאדיחה בנחל צין, זו קטנוניות לזכור אם תשאלו אותי. ברמה, מאידך, זה כבר סיפור אחר לגמרי- חברת 'אפק', עם כל הכבוד, זו לא קצא"א. כאן כבר יש צוות מומחים, מערכת בקרת איכות מתקדמת, תקנים אמריקאים מחמירים והתחייבות בכתב "להפקיד ערבויות ולהחזיק ביטוחים מתאימים". אמריקה!
ובמיוחד בשביל כל הסקפטים עם החולצות הירוקות שם מאחור, הוכן דו"ח סביבתי מפורט בהזמנת חברת אפק ע"י חברת 'גיאופרוספקט' שבו "נותחו כל הסיכונים האפשריים, ונושא רעידות האדמה זכה לפירוט נרחב" (מתוך אתר חברת אפק)
כשהתבקשתי לכתוב מאמר דעה הבוקר, הייתי בטוח שעובדים עליי. אחרי הכל, בישראל של 2014 למי אכפת מה דעתו של איזה סטודנט רנדומאלי מהפריפריה? אבל זה ניחא.. הצרה האמיתית היא, שגם הדעה שלך לא מעניינת אף אחד. כדי שדעה תחדור דרך העפעפיים הכבדים שלנו, היא צריכה להיות חתומה על ידי מומחה לנושאים שהדיוטות מן השורה כמונו, לא יכולים להתחיל להבין, או לחילופין אנשים מדושנים שקוראים לעצמם 'טייקונים'. אז את ואתה והסטודנט הראנדומלי מעדיפים את כוס המים שלכם ללא אחוזי נפט. בסדר, רשמנו לפנינו, תודה. תשאירו את הטיפול בנושא למקצוענים, במקרה הכי גרוע תוקם ועדת חקירה. מבטיחים.
מצד שני, למה להתעסק רק בשלילי? אם התחזיות של מומחי חברת 'אפק' נכונות (ובהנחה שהצינור המתוכנן מרמת הגולן למפרץ חיפה לא יתפוצץ סתם ככה בלי סיבה, כי מתי זה כבר קרה?) בצידם השני של המאזניים ממתינה לישראל "עצמאות אנרגטית"! ומאחר שחברת 'אפק' לא טרחה להרחיב בנושא, ניתן רק להניח כי במצב כזה, כמו במאגרי הגז החדשים, נתחלק כולנו, כל אזרחי ישראל, שווה בשווה בשלל החדש.
כי מה בעצם לאמריקאים ולנפט?
מספרים כי המתיישבים האירופאים הראשונים באמריקה, חתמו עם בני המקום על רכישת אדמותיהם בעבור קדירת מרק, או חופן טבק. המקומיים, שעוד לא הכירו את ה'שיטה' של האדם הלבן וכל רעיון 'בעלות על אדמה' נראה להם תמוה, ששו לקבל את ההצעה. הם לפחות יצאו עם מרק.
בלי משים, קיבלנו את המצב האבסורדי, בו הילדים ה'גדולים' יותר העיפו אותנו מהמגרש, ולנו רק נותר לעודד או להתלהם מחוץ לגדר בזמן שהם משחקים. רק שהפעם הם משחקים על מקור מי השתייה העיקרי שלנו. הגמר נקבע ליום שלישי הקרוב, ה23 לדצמבר. בית המשפט הגבוה לצדק, גלגל ההצלה האחרון של הדמוקרטיה הישראלית, יידרש להכריע האם לשמור על זכותו הבסיסית של מי שמינה אותו, או למכור אותה לחברה האמריקאית.
צל כבד ושחור מטיל אימים על הכנרת שלי, שהייתה או חלמתי חלום..
אז מה דעתי? אני לא הייתי משחרר את הג'יני הזה מהבקבוק.
הכותב הוא סטודנט ודובר תא תל חי של 'מגמה ירוקה'