הגיע הזמן להודות – שינוי האקלים הוא האיום הדחוף והמשמעותי ביותר על המשך קיום החברה האנושית
הנוף הנשקף מחלון ביתי בקרית מוצקין הוא של שתי ארובות היוצרות עננים־עננים של עשן, כאלה המשתלבים כמעט באופן טבעי עם קו הרקיע הכחול שמדי פעם ציפורים חגות בו. הלוואי שהתמונה הסוריאליסטית בין יופיו של הטבע והקידמה הטכנולוגית היו משתלבים באותו האופן. התמונה שאני זוכה לצפות בה יום־יום היא תמונה בעייתית כשאני מתחיל לחשוב על כמות הפליטות והחומרים המסוכנים שמנוקזים בתוך ענן בדמות צמר גפן מתוק ובאוויר שאני נושם כל יום. קראו לזה איך שאתם רוצים: התחממות גלובלית, משבר אקלים, העובדה היא שמוחו של נזר הבריאה עוד לא השכיל להבין שלא לשווא אלוהים ברא את כל הטוב הזה לפני שברא את האדם, ואנחנו לא רק שלא יודעים לעשות בכל הטוב הזה שימוש – אלא מחריבים אותו ומסכנים את עצמנו. בעברית צחה קוראים לזה התחממות גלובלית או משבר אקלים.
בעשור האחרון הכירו הגופים המדעיים והבינלאומיים בכך ששינוי האקלים הוא האיום מספר 1 על האנושות כרגע, לא טרור ולא נעליים. למעשה כבר מ-1992, בוועדת ריו דה ז'נרו אומצה אמנת קיוטו, ומדינות החברות באו"ם נקטו צעדים מסוימים כדי להיאבק בפליטת גזי החממה, ובהסכם משפטי התחייבו להפחית את הפליטה, במדינות המתועשות ב-5.2%.
בתי הזיקוק בחיפה. נוף של זיהום אווירדורון גולן/ג'יני
אולם כל זה התברר כלא מספיק. לפי דיווחי המדענים יידרשו פעולות הרבה יותר מקיפות ורציניות כדי לעצור את ההרס. תוקפו של הסכם קיוטו פג, ובדצמבר הנוכחי יתאספו מנהיגי המדינות בפריז כדי לנסח הסכם חדש, כנראה עם התחייבויות מרחיקות לכת הרבה יותר. הפעם יצטרכו כל מדינות העולם, ולא רק המתועשות, לנקוט צעדים דרסטיים כדי לחולל שינוי אמיתי.
ארה"ב התחייבה להוריד עד 2030 את רמת פליטות גזי החממה ב-32%. האיחוד האירופי התחייב להוריד את הפליטות ב-40%. וישראל? לנו בינתיים אין הרבה במה להתגאות בתחום: אפילו ההצעה של המשרד להגנת הסביבה להוריד את הפליטות ב-10% מהרמה הנוכחית עד 2030 (74 מיליארד טונה במקום 82 מיליארד כיום) לא התקבלה עד עכשיו. רמת הפליטות לנפש בישראל היא מהגבוהות בעולם, ולכן הגיוני שהיא תוריד את רמת הפליטות. יש לנו את כל האמצעים לעשות זאת, למעשה אנחנו אפילו חתומים על הפתרון: אנרגיה סולארית – כל שנה מייצאת ישראל מספר עצום של פאנלים סולאריים במקום להשתמש בהם כאן ועכשיו.
לכן התחילו ארגוני הסביבה בקמפיין שמטרתו לגרום לכך שממשלת ישראל תתחייב ליעדים רציניים בוועידת האקלים בפריז שעתידה להתקיים בדצמבר הקרוב, ותממש את ההתחייבויות שלה להחזרת התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה שהוקפאה ב-2013 ותוקצבה בתקציב המדינה הקרוב ל-2015–2016. אבל במקום זה ישראל מקדמת תעשיות מזהמות ומאשרת תוכניות להרחבת התעשייה.
פיתוח תעשיות המבוססות על דלקים פוסיליים במצב זה חסר כל היגיון כלכלי. התעשיות האלה הולכות ונחלשות, מתנוונות ונעלמות, ואילו התעשיות המבוססות על אנרגיות מתחדשות גדלות והולכות. התהליך מואץ כל הזמן: עד לפני כמה שנים קשה היה אפילו לחלום על הקצב שיש עכשיו. רק לפני 5 שנים ארה"ב סירבה לחתום על אמנת קיוטו – ועכשיו היא ממובילי המהלך.
"מעולם לא היה כאן חם יותר" – כל קיץ אנחנו שומעים במהדורות החדשות את הכותרת "היום הכי חם אי פעם". לא משקרים לנו, למעשה מעולם לא היה כאן חם יותר, כל שנה אנחנו שוברים שיאים חדשים ואם לא נפעל – החום רק ימשיך לעלות. הגיע הזמן להודות – שינוי האקלים הוא האיום הדחוף והמשמעותי ביותר על המשך קיום החברה האנושית.
הכותב הוא פעיל בארגון מגמה ירוקה