בשנים האחרונות אנו עדים לדוחות רבים של ארגונים גדולים כמו האו"ם והבנק העולמי (דוגמת ה-IAASTD, 2007), שהדגישו את החשיבות של שינוי פרדיגמה בחקלאות המודרנית מהתבססות על תשומות תעשייתיות להתבססות על תהליכים אקולוגיים בשטח.
על אף הדחיפות שבדבר, ובדומה לנושא שינויי האקלים, גם נושא זה נדחק לשוליים ואינו מהווה חלק משמעותי בשיח האקדמאי והחקלאי בכלל. בעקבות זאת, ב-2014 פרסם הארגון Union of Concerned Scientists מסמך הקורא להשקיע יותר משאבים במחקר אקדמאי בנושא זה וחתומים עליו מאות חוקרים ממוסדות נחשבים ברחבי העולם, כולל הארווארד, ברקלי, קמברידג', ה-USDA ועוד.
המעבר לחשיבה אגרואקולוגית בחקלאות הוא רחב ומורכב, אנו בחרנו להתמקד בנושא יערות המאכל משום שאנו מאמינים שמדובר בענף המייצג היטב את הפרדיגמה החדשה ויש לו פוטנציאל לחולל שינוי אמיתי בפני החקלאות בארץ ובעולם.
תחום זה של יערות מאכל קיים כפרקטיקה חקלאית מזה אלפי שנים ברחבי העולם וכאשר הוא ישולב עם עקרונות מדעיים מודרניים נוכל להקים מערכות חקלאיות שמספקות ביטחון תזונתי לצד שיקום אקולוגי יצרני. עם זאת, ישנו מעט מאוד מחקר אקדמאי בנושא זה וקיים מחסור גדול בידע מדעי ומעשי ובמודלים כלכליים – במיוחד לגבי יערות מאכל באקלים ים תיכוני.
מדינת ישראל מגדירה את עצמה ובצדק כמעצמה חקלאית ואחראית לפיתוח של מגוון חידושים עולמיים באגרוטכנולוגיה המודרנית. מן הראוי שישראל תוביל גם את השינוי העולמי אל עבר הפרדיגמה החקלאית-אקולוגית החדשה.
בתור אחד ממוסדות המחקר החקלאי המובילים בעולם, אנו מאמינים שהכרחי שהפקולטה לחקלאות ברחובות תיקח תפקיד מרכזי בפיתוח התחום דרך מחקר, הוראה והעלאת הנושא לסדר היום האקדמאי והחקלאי בכלל.
אחד מההישגים שלנו בקידום האג׳נדה התרחש ממש לפני שלושה שבועות כאשר הזמנו את סער אוסטרייכר להרצות מול סגל ההוראה של הפקולטה, וההתעניינות הייתה רבה מאוד. בין הנוכחים היו: שי מורין, משה קול, שאול בורדמן שרון שפיר ועוד. בעקבות ההרצאה נוצר חיבור עם אדוארד יורקביץ׳ לגבי התחלת מחקר בשטח של סער.
לכן, אנו כסטודנטים בפקולטה, מעודדים את הפקולטה לחקלאות לפתוח קורסים התואמים את התפיסה האקולוגית החדשה בחקלאות על מנת להנחיל חשיבה שמשלבת בין סיפוק צרכים אנושים לבין שיקום אקולוגי, משום שלמעשה השניים חופפים.