נייר עמדה | שמירה על ירושלים וההרים סביבה

בשנת 2007 נדחתה תוכנית "ספדי" על ידי המועצה הארצית לתכנון ובניה "משיקולים כלכליים, חברתיים, דמוגרפים וסביבתיים" על מנת להתמקד "ברקמה העירונית הקיימת".

בימים אלה מקודמות תכניות בניה גדולות כפליים, בסדר גודל של כ-40,000 יחידות דיור לאישור הותמ"ל (פירוט בהמשך), הכוללות בניית מתחמים השווים בגודלם לישובים שלמים ביער ירושלים, אזור הסטף, במורדות הדסה, רכס לבן ועוד. הותמ"ל מאפשר בניה חסרת פיקוח באזורים בעלי משמעות עצומה לאזרחי ישראל, תושבי ירושלים, והדת היהודית מחד ובאזורי רגישות סביבתית מנגד.

פגיעה במארג החברתי של ירושלים

א. פרבור ירושלים יחליש את שכונות מרכז העיר  –  הקמה של ישובים ושכונות פרבריות באזור יער ירושלים תגרום לעזיבה של אוכלוסייה אמידה ומשכילה משכונות מרכז העיר (אפקט "גריפת השמנת"). תהליך זה יעמיק את אי השוויון בבירה, יגדיל את הפערים באיכות השירותים הציבוריים ויאיץ תהליכי קיטוב והיבדלות.

ב. דיור בר השגה לצעירים וסטודנטים – ירושלים נלחמת על מנת לשמר אוכלוסיית צעירים  אשר חסרה פתרונות דיור יעילים אשר ישרתו את צרכיהם צעירים וסטודנטים בבירה. תכניות הבניה ביער ירושלים, לא רק שאינן פותרות את מצוקת הדיור לאוכלוסייה הצעירים, הן אף פוגעות בסיכוייה להישאר בשל הסתת ההשקעות משכונותיה הקיימות של ירושלים.

השלכות כלכליות

א. בניה בשטחים הפתוחים ביער ירושלים-  יקרה בעשרות מונים מאשר בנייה רוויה במסגרת עירונית קיימת בשל עלויות הקמת התשתית וההשקעה הממשלתית. קיים פער של עד 188% בין עלות הקמת יחידת דיור ביישוב כפרי חדש דוגמת תכניות הבנייה ביער ירושלים, לעומת עלות הקמתה בשכונה בעיר . פער זה גדל ל-300% כשכל ההשקעות הממשלתיות נלקחות בחשבון.

ב. קימות עתודות קרקע לבניה בתוך העיר ירושלים- ישנן תכניות בניה רבות בשכונות העיר הקיימות המחייבות את תעדוף רשויות המדינה והרשות העירונית לטובת ביצוע מהיר ויעיל.

ג. יש לבחון את הכדאיות הכלכלית של ההחלטה אל מול חלופות תכנוניות אחרות.

פגיעה סביבתית מרחיקת לכת

א. ריאה ירוקה בלב העיר – ירושלים מוכרת ע"י המשרד להג"ס כעיר מוכת זיהום, פגיעה בשטחי יער ירושלים, המשמש כריאה הירוקה של הבירה, יביא להתדרדרות נוספת באיכות האוויר.

ב. אתרי מורשת, ארכיאולוגיה והיסטוריה – הבנייה באזורי פנאי  תיירות ומורשת תוביל לפגיעה אנושה בערכי מורשת ונכסים טבע דוגמת הסטף, שביל המעיינות מורדות הדסה, רכס לבן והמהווים אבן שואבת לרבבות.

ג. פגיעה במארג האקולוגי  – בניית 40,000 יח"ד באזור יער י-ם יפגע באופן אנוש ברשת המסדרונות האקולוגים באזור השפלה והרי ירושלים המאפשרים מעבר מיני בע"ח וצומח המאפשר את הישרדותם, פגיעה במסדרונות אלו תוביל להכחדה של מינים שונים הייחודים ליער ירושלים.

ג. פגיעה באקוויפר ההר – בניית תשתיות, כבישים ויח"ד בהיקפים אלו יביאו לצמצום שטחי חלחול המים לאקוויפר ההר, דבר שעלול לגרום לירידה באיכות וכמות מי השתייה באקוויפר.

ד. תלות בתחבורה פרטית מזהמת – תהליכי פרבור הסותרים את הוראות תמ"א 35, גורמים לעלייה בתלות בתחבורה פרטית יקרה ומזהמת. כך במקביל להקמת מתחם הדיור ההרסני מתוכנן "כביש הטבעת", אשר עלותו הכלכלית גבוהה ביותר, הקלתו על עומסי התנועה מוטלת בספק והינו עומד בניגוד לתפישת קידום תחבורה ציבורית יעילה ע"פ החלטות הממשלה.

פיתוח פזיז ודורסני: ותמ"ל

הותמ"ל, הינה ועדה ממשלתית, המרכזת בידי חבריה כוח רב. בסמכות הועדה, שאינה כפופה או קשובה לצרכי העיר ירושלים, לאשר תוך חודשים בודדים תכניות בניה נרחבות בעלות פוטנציאל הרסני לעיר ולסביבתה. 'מגמה ירוקה' התנגדה להקמת הותמ"ל מתחילתה, בשל הפגיעה בהליך דמוקרטי תקין ובשל הפגיעה בשקיפות עבודת הועדה. אין במסגרת חבריה את נציגי ארגוני הסביבה או נציגי הצעירים והסטודנטים. תמוה עוד יותר כי לותמ"ל ועדה ביקורת להשמעת התנגדויות, אשר בראשה עומד יו"ר הותמ"ל בעצמו.

חלופות לפיתוח בא קיימא לעיר ירושלים

א. יער ירושלים הינו נכס אסטרטגי לעיר ירושלים עליו יש לשמור .

ב. יש לדחות לאלתר את תוכנית הבניה המגלומנית על בסיס נימוקיה של הועדה המחוזית אשר דחתה את 'תוכנית ספדי' משנת 2007, "משיקולים כלכליים, חברתיים, דמוגרפים וסביבתיים" תוך התמקדות "ברקמה העירונית הקיימת."

ג. יש לאשר ולהקל את המנגנון הבירוקרטי בכל הנוגע לתהליכי התחדשות עירונית, הרחבה והגבהה של בנייני מגורים קיימים, לטובת כלל האוכלוסיות המגוונות בעיר.

ד. יש לעודד פיתוח בר קיימא של ירושלים לפי עקרונות תמ"א 35 על מנת לספק פתרונות למצוקת הדיור של צעירים וסטודנטים בעיר.