עוד בתחילת התכנון לארוע צד בועידת האקלים העולמית השנה, היה לנו ברור שהוא יתמקד במדיניות להפחתה במזון מהחי. זה הרי אבסורד שאין מדיניות ממשית כזו, למרות שתעשיית המזון מהחי אחראית ללפחות 14.5% מפליטות גזי החממה ממקור פעילות אנושית, יצור חלבון מהחי צורך הרבה יותר משאבים ופולט עד כדי פי 30 יותר גזי חממה ממזון מהחי, ויש הסכמה מדעית על ההכרח בהפחתה במזון מהחי ובשינוי תזונתי כזה כבר קיימת, ואפילו אינדיבידואלים/יות ברחבי העולם כבר מאמצים/ות שינוי תזונתי כזה. כמה עוצמה ואופטימיות יש ביכולת לבחור נכון באופן יומיומי, גם ברמה אישית וגם ברמה כלל מערכתית – אז למה סצנת המדיניות מחכה? הארוע שלנו כלל פאנל מומחי מדיניות שעוסקים בקידום בחירת מזון כזו, במטרה להציג כלי מדיניות קונקרטיים שאפשר יהיה לקדם לרמת יישום- עבורנו הפעיליםת ועבור קובעי מדיניות
הארוע אורגן בשיתוף פעולה של מגמה ירוקה (ביצוג יפעת צור) ו- Humane Socity International (ביצוג אלכסנדרה קלארק). מומלץ לצפות בארוע כולו כאן: https://goo.gl/TKgaiW.
הנה כמה מעיקרי הדברים:
ראשון הדוברים היה ד"ר מרקו ספרינגמן (Dr. Marco Springmann), אחד החוקרים המובילים היום בנושא מערכות מזון וסביבה, והקשרן הבריאותי והכלכלי, שהזכיר את הממצאים האחרונים, לפיהם כדי להמנע מקטסטרופה עולמית יש צורך בהפחתה משמעותית ביותר במזון מהחי – הפחתה של 90%! הוא הבהיר ששינוי תזונתי הוא אמצעי מפתח להורדת פליטות גזי חממה, והדגיש את חשיבות השימוש במגוון כלי מדיניות, בהם כללים הסברתיים ובכללם עדכון הנחיות התזונה העולמיות לפי ממצאים עדכניים ותיווי מזון המציין פליטות גזי חממה, וגם כלים כלכליים כדוגמת מיסוי מזון מזהם ושקלול הסיכונים הבריאותיים במחירי המוצרים.
פלוריאן מרסלסי (Florent Marcellesi), חבר פרלמנט האיחוד האירופי, דיבר על חשיבות הנושא ברמה הכלל-אירופית, פעילות מפלגתו בנושא, הציג גם את עמדתו בנושא הנדסה גנטית ובשר מתורבת, והקשר ההדוק בין נושאי צער בעלי חים ובחירות המזון. כלי מדיניות יעיל לדבריו לקידום הנושא הוא שינוי סובסידיות חקלאיות, והדגיש את ההכרח ביצירת תכנית המתייחסת לניתוב מקומות עבודה בהתאם לשינוי.
מארי פרסון (Marie Persson) מה- Nordic Food Policy Lab שיתפה במתרחש במדינות הנורדיות, וסיפרה על כמו "תפריט הפתרונת" המפרט דרכי שינוי, והתמקדות גם בצרכנים וגם בספקי המזון. אמנם אין שם עדיין חקיקה בנושא, אך יוזמות תופסות מקום הולך וגדל שכבר בא לידי ביטוי בשינוי הרגלי הצריכה. למעשה, לראשונה מאז שנות ה-90 נרשמה בשוודיה ירידה בצריכת הבשר! היא דיברה על חשיבות הקשר למוטיבציות הצרכניות לשינוי ושימוש בסקרים לאתרן, ולתרבות האוכל בחברה.
ד"ר דורו-לנארד ירמי (Dr. Doru-Leonard Irmie), חבר ה-EU commission -הזרוע המבצעת של האיחוד האירופי, והציג את תכנית המדיניות שלהםFOOD 2030 המתיחסת להפחתה במזון מן החי, מבהירה שחלבון ממקור צמחי הוא אפשרות בריאה ומקיימת יותר לעומת מזון מהחי, ומתייחסת גם לצד הצרכני וגם היצרני במערכת המזון.
ג'ני צ'נדלר (Jenny Chandler) היא שפית שמארגנת תכניות אדירות להכשרת שפים בהכנת אוכל טבעוני, ובין לקוחותיה גם אוניברסיטאות כמו לונדון וקיימברידג' וחברות הסעדה ענקיות כגון BaxterStorey ו- Compass Group. ג'ני ריעננה בענק לא רק בתמונות מעוררות תיאבון, אלא גם בדגש על חשיבות ההכשרות כדי להביא לקהל של שפים שעפים על אפשרויות המזון שנפתחות מולם והופכים לחלק ממובילי השינוי עצמו!
ד"ר כריסטינה טיראדו (Dr. CRistina Tirado) מאוניברסיטת לאיולה קישרה אותנו לנושאי הבריאות. היא דיברה על תהליך ה Talanoa Dialogue,על אוכלוסיות הסובלות מתת-תזונה, פער בין מדינות המקדישות לנושא המזון תשומת לב רבה ולעומתן כאלו שלא מתיחסות לנושא, והצורך בהקצאת משאבים לנושאי מזון ובריאות, היא סיפרה על תכניות מעניינת והתחייבויות לנושא המתנהלות בלוס-אנג'לס, ועל חשיבות הקישור לגופים העולמיים כמו ה UNFCCC
מכאן המשכנו לסשן של שאלות ותשובות – בשם החקלאים, בשם הפעילים, וגם מענה בין דובר אחד לאחר…
