ההצעה שתגיע מחר לדיון בכנסת מרחיבה את סמכויות הוועדה לתכנון מהיר, כך שיכסו גם תוכניות בקרקע פרטית ופינוי־בינוי ■ ההצעה מצמצמת את הייעוד החברתי של הוועדה, ופוטרת אותה מהחובה להקצות 30% מהדירות להשכרה ארוכת טווח ■ מחקר של מרכז הגר הראה כי דווקא במתחמים המיועדים להתחדשות עירונית יש שיעור גבוה של שוכרי דירות
ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת צפויה לדון מחר בבוקר בתיקון לחוק לעידוד הבנייה במתחמים מועדפים לדיור, המוכר גם בכינוי "חוק הוותמ"ל" – על שם הוועדה לתכנון מהיר של מתחמי מגורים שהוקמה מכוחו. במסגרת התיקון, שאותו יוזמים משרד האוצר ומינהל התכנון הכפוף לו, צפויות סמכויות הוותמ"ל להתרחב משמעותית. לצד זאת, החקיקה החדשה מצמצמת את התכלית החברתית בחוק המקורי — לתכנן דיור המיועד להשכרה ארוכת טווח בהיקף נרחב, הן מוזל והן במחירי השוק.
לפי התיקון, הוותמ"ל תוסמך לאשר בהליך מזורז תוכניות מסוגים שעד כה היו שמורים להליכי תכנון בוועדות המחוזיות בלבד — ובראשן תוכניות פינוי־בינוי וכן תוכניות בקרקע פרטית מרובת בעלים.
ל פי החוק המקורי, שנחקק בתקופת יאיר לפיד כשר האוצר ומירי רגב כיו"ר ועדת הפנים, בכל תוכנית בנייה שמאשרת הוועדה לתכנון מהיר, יש להקצות 30% מכלל יחידות הדיור להשכרה ארוכת טווח. מתוך הדירות להשכרה, על מחציתן להיות מוקצות להשכרה במחיר נמוך ב–20% ממחירי השוק (דיור בר השגה). ואולם על פי התיקון החדש, חלק ניכר מהתוכניות שתאשר הוותמ"ל יהיה פטור מחובת ההקצאה של שיעור מסוים של דירות להשכרה ארוכת טווח, ובחלק נוסף תצומצם חובת ההקצאה לפחות ל–30%.
כך, על פי החוק המוצע, תוסמך הוותמ"ל לראשונה לאשר תוכניות פינוי־בינוי, אך תוכניות אלה יקבלו פטור מכל הקצאה שהיא לטובת דיור בהשכרה ארוכת טווח. הסיבה לכך היא שבמקרים רבים מיזמי פינוי־בינוי נחשבים גבוליים מבחינת הכדאיות הכלכלית שלהם, ובאוצר חוששים כי בהוספת חובת ההקצאה של שכירות ארוכת טווח לפרויקטים מסוג זה — כדאיותם תתבטל לחלוטין.
בנוסף, הוותמ"ל תוסמך לדון במתחמים שבהם רוב הבעלות בקרקע היא פרטית, ובלבד שקיים בהם ריבוי של בעלים ושמספר הדירות המתוכנן גבוה מ–1,500. במקרה זה, על פי ההצעה, תוכל התוכנית לכלול שיעור הקצאה מופחתת של 15% להשכרה ארוכת טווח.
התיקון לחוק מציע גם לפטור מחובת הקצאה לשכירות ארוכת טווח תוכניות ותמ"ליות שמקודמות בפריפריה — בגליל או בנגב. כמו כן, נקבע בהצעה כי אם 80% מהדירות במתחם יימכרו במחיר מופחת במסגרת יוזמת מחיר למשתכן, ניתן יהיה להפחית את שיעור הדיור להשכרה ל–15%.
"השוכרים לא ייהנו מפירות הפיתוח"
הצעת החוק מעוררת התנגדות חריפה בקרב ארגונים חברתיים, המותחים ביקורת על צמצום התכלית החברתית שעמדה בבסיס החוק, המאפשר לממשלה לקדם תוכניות בנייה במהירות ותוך התפשרות על איכות התכנון. "התיקון מנסה לשנות את האיזון שהושג בחוק בין זירוז התכנון של מתחמים מועדפים לדיור לבין התכלית החברתית — בניית שכונות בתמהיל חברתי מגוון, המיועדות לכל שכבות האוכלוסייה", כתב עו"ד גיל גן מור מהאגודה לזכויות האזרח במכתב ששלח לאחרונה ליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, ח"כ דוד אמסלם (הליכוד).
לדברי גן מור, הסעיף המבטל את הקצאת הדיור בר ההשגה ממתחמי פינוי־בינוי הוא חמור במיוחד, על רקע העובדה שתוכניות אלה מקודמות לרוב בשכונות ותיקות במרכזי הערים, שקיים בהן שיעור גבוה של שוכרים ממעמד סוציו־אקונומי נמוך, הצפויים להיוותר ללא פתרון מגורים מספק. "דווקא במתחמים של פינוי־בינוי קיימת חשיבות עליונה בפתרונות לדיור בשכירות", כתב גן מור.
מדגם שנערך במסגרת מחקר של מרכז הגר באוניברסיטת תל אביב העלה כי שיעור שוכרי הדירות הממוצע במתחמים המיועדים להתחדשות עירונית הוא 37.86% — שיעור גבוה משמעותית מממוצע שוכרי דירות באוכלוסייה הכללית.
"חלק גדול משוכרי הדירות באותן שכונות ותיקות המיועדות לפינוי־בינוי הם מעוטי אמצעים, ששוכרים דירה באמצעות סיוע בשכר דירה. דווקא בעת פיתוח המתחם הם הראשונים להידחק מהשכונה לעבר שכונות עוני אחרות, והם אינם נהנים מפירות הפיתוח. על מנת למנוע הליך של ג'נטריפיקציה ודחיקה של תושבים עניים, הכרחי לקבוע כי במתחמי פינוי־בינוי יהיה שיעור משמעותי של דיור מוסדי להשכרה ודיור בהישג יד", כתב גן מור.
עוד הביע גן מור התנגדות להחרגתן של תוכניות ותמ"ליות בפריפריה מחובת הקצאת דירות לדיור בר השגה, וכן לצמצום סך ההקצאה במתחמי קרקע פרטית מרובת בעלים. לדבריו, רבים מהמתחמים הללו מצויים בלב אזור המרכז — ובהם ניתן למנות את מתחם חוף התכלת שברצועת החוף הדרומית של הרצליה, את תוכנית תא/3700 מצפון לשדה דב בתל אביב ואת מתחם פי גלילות.
בפניית האגודה לזכויות האזרח נכתב כי "אין הצדקה — במתחמי ענק כאלה, שבהם יותר מ–1,500 יחידות דיור, הנהנים ממסלול מקוצר — להפחתה בדרישה לדיור להשכרה לטובת דיור למכירה, שסביר שיהיה הרבה מעבר להישג ידם של רוב האזרחים. למשל, קיימת אפשרות שהתכנון של מתחם שדה דב, שטח שרובו בידי המדינה אך יש בו ריבוי בעלים, יועבר לוותמ"ל, ואז האפשרות לקבוע בו תמהיל נכון תיפגע בשל התיקון".
הצעת החוק החדשה מעוררת התנגדות רבה גם בקרב ארגוני תכנון וסביבה, שמנהלים מאבק בוותמ"ל מיום הקמתה. בנייר עמדה משותף שהוציאו לקראת הדיון החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין, מגמה ירוקה וארגון המתכננים במקום, דרשו הארגונים מוועדת הפנים שלא לתת יד להרחבה נוספת בסמכויות הוותמ"ל.
"אחד הכשלים המרכזים של הוותמ"ל הוא התמקדות רק בקיצור הליך התכנון כפתרון למשבר הדיור ובהגדלה, לכאורה, של היצע יחידות הדיור המאושרות. עקב כך, למרות גודלן של התוכניות, ההסתכלות היא נקודתית על כל תוכנית בנפרד, ללא קשר להיבטים חיוניים כמו ניידות, תשתיות, מקומות תעסוקה ועוד", נכתב.
משרד האוצר: "מדובר בתיקון חברתי"
במסמך נוסף של התנגדויות והסתייגויות מהחוק, שהוציאו ארגוני הסביבה יחד עם הקליניקה לזכויות דיור ופיתוח עירוני הפועלת במסגרת מכון גזית־גלוב לחקר הנדל"ן של המרכז הבינתחומי הרצליה, הצביעו הארגונים על העובדה שדווקא תוכניות הפינוי־בינוי — שבמהותן הן תוכניות מורכבות יותר, המצריכות התחשבות במגוון רחב של שיקולים ובכלל זה רגישות לצרכי האוכלוסיה הקיימת — הן הכי פחות מתאימות להליך התכנון הפשטני של הוותמ"ל.
"ההצעה לאפשר תכנון של מתחמי פינוי־בינוי במסגרת הוותמ"ל אינה נכונה ואינה ראויה, עקב המורכבות של מתחמים אלה, שיש לתכננם תוך שילוב במרקם העירוני הכולל; והפגיעה הפוטנציאלית בחוסנן של הערים ובזכויותיהם של הדיירים המתגוררים במתחמים אלה אם התכנון ייעשה באופן נקודתי ומהיר על ידי הוותמ"ל", נכתב.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "מדובר בתיקון חברתי, שיאפשר תכנון רחב היקף של התחדשות עירונית — וזאת לאור מדיניות הממשלה וחשיבות הנושא. קביעת החובה לכלול השכרה במתחמי פינוי־בינוי עלולה לסכל את היכולת לממשם, שכן מדובר בפרויקטים עם איזון כלכלי עדין. בנוסף, התיקון מאפשר הפחתה של שיעור הדיור להשכרה גם בפריפריה עקב בקשה שעלתה על רקע מקרים שבהם הובהר שיהיה קושי במימוש היקף גדול של שכירות באזורי הפריפריה".