תקצוב הגנים הבוטנים – נייר עמדה

תא הפקולטה לחקלאות - מגמה ירוקה

בתקציב המדינה אשר עבר בתאריך 19.11.2015 הוחלט על קיצוץ דרמטי של 98% בתקציב הגנים הבוטניים בישראל, התקציב צומצם מ- 4,500,000 ₪ בשנה שעברה ל-100,000 שקלים בלבד.  מדובר בקיצוץ דרמטי שיוביל לפגיעה משמעותית ואף סגירת הגנים הבוטניים. לאחר מחאה ציבורית נרחבת בתאריך 23.11.2015 הודיע שר החקלאות אורי אריאל על תוספת של 2 מיליון שקלים לתקצוב הגנים. תוספת מבורכת אך עדיין רחוקה מלאפשר את המשך פעילותם התקינה.

 

הגנים הבוטנים בישראל:

בישראל 11 גנים בוטניים מוכרים שקיומם מעוגן בחוק הגנים הבוטניים. חוק הגנים הבוטניים, שנחקק בשנת  2006 נועד לתמוך בגנים הבוטניים בארץ תוך יצירת סטנדרטים מדעיים גבוהים. המימון הממשלתי שמחויב על פי החוק, איפשר לגנים לפעול לשמירה על מינים בסכנת הכחדה, לשלב פעילות חינוכית עם הפעילות המדעית, לקיים פעילות פתוחה לציבור הרחב, ולהפעיל מתנדבים למען הקהילה. בעקבות הקמת מועצת הגנים הבוטניים ב 2008 החלו גנים שכמעט נעזבו בעבר, להתעורר לחיים חדשים והפעילות המדעית והחינוכית בהם גברה.

 

חשיבותם מדעית:

הגנים הבוטנים מהווים מרכז למחקר מדעי בוטני פורה העוסק בנושאים מגוונים- ממחקר אקולוגי של מאפייני "התנהגות" צמחים עד מחקר מולקולרי וטקסונומי שלהם. בנוסף למחקר המדעי מתרחש גם מחקר חקלאי ונופי ואקלום של מיני צמחים חדשים- פעילות בעלת פוטנציאל כלכלי ופיתוחי. סך הכל משמרים הגנים הבוטנים בשטחם יותר מ- 6000 מיני צמחים.

 

חשיבותם סביבתית:

הגנים הבוטנים מהווים ריאות ירוקות ושטחי פארק טבע עירוני גם בליבם של האזורים הצפופים ביותר בארץ. חיות בר ועיר מוצאות שם אזור מקלט ושגשוג. הגנים הבוטנים משמרים ומגינים על 200 מיני צמחים "אדומים", מינים בעלי ערך ובסכנת הכחדה. את חלקם אף מנסים להשיב לטבע באמצעות גרעיני רבייה. זוהי פעילות חשובה ביותר למגוון הביולוגי של הטבע הישראלי. דוגמא לכך היא ההשבה של המינים "מרוות החפים" ו"פעמונית הדורה" לטבע ע"י הגן הבוטני בגבעת רם.

 

חשיבותם קהילתית, תרבותית וחינוכית:

אלפי ילדים משתתפים בפעילויות חינוכיות ומדעיות משמעותיות בגנים הבוטנים מדי שנה. הגנים מציעים פעילויות חינוכיות רחבות המקרבות את הילדים לערכי טבע, סביבה ואהבת הארץ. הפעילויות מוצעות כסיורים או כ"הפינינגים" לכל המשפחה. פעמים רבות ללא תשלום. בחלק מהגנים מבקרות כיתות קבועות אשר משתתפות בתוכניות חינוך סביבתי וחקלאי. בנוסף, מארחים הגנים תערוכות אומנות של ציור ופיסול, ערבי שירה והופעות, ובגן הבוטני של גבעת רם יש תערוכת בונסאי מהמרשימות בארץ.

 

חשיבות הגנים מבחינת מורשת:

לגנים הבוטניים ערך ציבורי ולאומי רב. סיפור הגנים משולב בסיפור הציונות, בראשית המחקר המדעי בישראל, בהכרת הארץ ופיתוח עניין בטבע ובמורשת. הגן במקווה ישראל הוא הוותיק בארץ והיה פעיל עוד בשנות ה- 20 של המאה הקודמת. הגן הבוטני של האוניברסיטה העברית בהר הצופים הוקם בשנת 1931 ושרד את 19 "שנות שטח ההפקר". בחלק גדול מהגנים ניתן למצוא אתרי מורשת והיסטוריה כמו מערות ניקנור בגן הבוטני הר הצופים- בהם קבורים אוסישקין ופינסקר- מראשי הציונות.

 

מגוון הפעילויות המבורכות אשר מתקיימות בגנים הבוטניים בישראל, לצד ערכי המורשת הטמונים בהם לא יוכלו להתקיים ללא תקציב מתאים!

 

מאז היוודע על הקיצוץ בתקציב הגנים נערכה פעילות ציבורית נרחבת, שכללה בין השאר, עצומה למען החזרת התקצוב הנאות לגנים עליה חתומים  228 אנשי אקדמיה ומדענים ועצומה אזרחית שעליה חתומים מעל 9000 איש. התקיימה אף הפגנה של סטודנטים מהפקולטה לחקלאות מול משרד החקלאות במחאה על הקיצוץ הצפוי.

 

הפעולות הנדרשות למען הצלת הגנים:

  • א. החזרת התקציב של הגנים הבוטנים לתקציב שהם קיבלו בשנה שעברה – 4.5 מיליון ₪, לפחות.
  • ב. תיקון חקיקה בחוק הגנים הבוטניים 2006, וקביעת תקצוב יעודי לגנים הבוטניים לפי פרמטרים ידועים וזאת על מנת להגן על הגנים מפני פגיעה תקציבית חוזרת בעתיד ולהבטיח את פעילותם התקינה.

 

בברכה,

מור גלבוע,

מנכ"ל מגמה ירוקה

 

אלעד הוכמן,

רכז קשרי ממשל מגמה ירוקה

 

נעמה ארקין, naamaark@gmail.com

נציגת תא מגמה ירוקה הפקולטה לחקלאות