בשלהי שנות התשעים החלו ארגון אדם טבע ודין והחברה להגנת הטבע לגבש מדיניות סביבתית ברורה בנוגע לשאלה: "מה עושים עם כל הבקבוקים האלה?". גם "מגמה ירוקה" הייתה שם כדי להשמיע את קולו של הציבור הן בשטח והן בקרב מקבלי ההחלטות.
נקודת המפנה הייתה כתבה שיזמו פעילי מגמה ירוקה והתפרסמה בעיתון "ג'רוזלם פוסט " וכוונה במיוחד לתושבי חוץ. הכתבה עסקה בדמויות שמנסות למנוע את חקיקתו של חוק הפקדון בישראל, והצביעה בבירור על חברת קוקה קולה והעומדים בראשה, מי שהיו כמובן בעלי אינטרס למנוע את קידום החוק.
התפנית- אותה כתבה בעיתון הגיעה באמצעות הפגנה של פעילי "מגמה ירוקה", מול מפעלי "קוקה קולה", בשיתוף עם סטודנטים משנקר שהביאו לפעולה אקטיביסטית יצירתית ויצרו יחד התעניינות בקנה מידה עולמי- כזה שלא היה ניתן להתעלם ממנו והביא לכך שבשנת 1999 נחקק חוק הפקדון בישראל.
ב- 2004, כשהממונה על ההגבלים העסקיים היה צריך להכריע בשאלת עתידו של תאגיד המחזור להמשכיות או לסגירתו הסופית הפגינו פעילי "מגמה ירוקה". והבהירו עד כמה חשובה פעילות מחאתית אקטיבית: תאגיד המחזור לא נסגר והוא פעיל עד היום, וכך עד היום חל חוק הפיקדון על בקבוקי חצי הליטר.