יותר מאלף בני אדם מתים כל שנה בגוש דן ממחלות הקשורות בזיהום אוויר. ואולם, הרשויות בישראל העדיפו במשך שנים להתייחס לנתונים האלה כאל גזירה משמיים.
בשנת 1999 החליט תא תל אביב של "מגמה ירוקה" שהגיעה השעה להוביל מאבק נחוש בקריאה לעירייה לפעול כדי לצמצם הזיהום בעיר. הפעילות כללה: יציאה לרחובות בלילות והדבקת כרזות שנשאו את הכותרת "תל אביב, עיר עם אווירע", חלוקת גלויות לציבור הרחב שממוענות לראש העיר, שמאות מהן נשלחו אל רון חולדאי, בטפטוף קבוע לאורך השנה. ויצירתו של ציור גרפיטי ענק על קיר בצומת הרחובות ארלוזורוב ואבן גבירול.
חיים פלדמן, ממובילי המאבק, וקבוצת פעילים ציירו בריסוס- משפחה עטויה מסכות גז והוסיפו כתובת ענק. שיאו של הקמפיין היה "מצעד הפיח", מצעד של פעילים מכוסי פיח וחבושי מסכות גז, שהגיעו עד פתח בניין עיריית תל אביב, ואף נכנסו לישיבת העירייה. חברי מגמה ירוקה הקפידו בהמשך להשתתף בישיבות העירייה, וכדי להבהיר את עמדתם, השתדלו מדי פעם להשתנק מהתקפי שיעולים מסתוריים.
בעקבות הלחץ הרצוף, קיבלה עיריית תל אביב בשנת 2001 חוק עזר עירוני שיזמה סיעת הירוקים, הקובע כי יש לקנוס כל מכונית שעוברת בעיר וחורגת מרמת זיהום האוויר המותרת. כמו כן, הוחלט שכלי הרכב של העירייה יעברו לשימוש בגז במקום בדלק. אך לא פחות חשובה היא העובדה כי מאז המאבק וקבלת החוק, זיהום האוויר בתל אביב הוא אחד הנושאים המרכזיים שמעניינים את תושבי העיר ואנשי הציבור כאחד.