חולות סמר הם דיונת החולות הגדולה בערבה, זהו שטח פתוח וטבעי המכיל מיני חרקים, זוחלים ומכרסמים רבים, חלקם ייחודיים לחולות אלו. יזמים פרטיים היו מעוניינים לכרות את החולות עבור תעשיית הבניין באילת, תוך התעלמות מוחלטת מהייחוד של הדיונה, מהעובדה שהחולות יספקו חומר לבניית בתים לשנים ספורות בלבד, ומהעובדה שקיימות חלופות אחרות, כלכליות יותר, להשגת חומר לבנייה מאשר החולות הטבעיים.
תא "מגמה ירוקה" במכון ערבה בהובלתו של אדם אלוני ובשיתוף עם ארגון 'סביבה בריאה בערבה' ותושבי האזור שפעלו במטרה לבטל את הכרייה ולהכריז על חולות סמר כעל שמורת טבע מוכרזת.
נועה רימר, הייתה סטודנטית במכון ערבה ושותפה פעילה בפעולה הישירה שהביאה לתפנית דרמתית ולהד תקשורתי: "אני ואדם, בן זוגי, נקשרנו לטרקטור בשעה שש בבוקר ורק בשתיים בצהריים הצליחו לשחרר אותנו מכיוון שהיינו מחוברים אחד לשני בצינורות, הצלחנו לעצור את הכרייה של החולות לאותה היממה, ובעיקר להביא את הסיפור המקומי לחשיפה תקשורתית ארצית, לדיון ציבורי ולצמצום משמעותי בכרייה, כזו שהפחיתה את היכחדותם של בעלי החיים למיניהם והביאה לכך שעד היום אפשר ליהנות מדיונות החול".