"עוצרים את שוד הגז, משאירים את הגז הטבעי בארץ" – זהו המסר המרכזי של המאבק ששיאו התרחש באביב-קיץ 2012 בהפגנות המוניות, בשיח ציבורי רחב, ברשת, בכנסת ובתקשורת.
מגמה ירוקה הובילה בשיתוף 12 ארגונים סביבתיים וחברתיים ועשרות פעילים חברתיים את המאבק בדרישה מממשלת ישראל לעמוד בפני לחצי חברות הגז, אשר מבקשות היתרים לייצא את הגז, ולשמור את הגז הישראלי עבור הישראלים. מסקנות ועדת צמח, אשר העדיפה את טובת היזמים על פני האינטרס הציבורי והמליצה לאשר לייצא יותר ממחצית מהגז שנמצע לחופי ישראל, הוגשו באוגוסט 2012.
הגז הטבעי הוא נכס אסטרטגי של המדינה, שיכול לחולל מהפך כלכלי וסביבתי בישראל, למנף את התעשייה וליצור מקומות עבודה חדשים, והתועלת הנובעת מהשארתו בארץ מגמדת את הכנסות המדינה מהייצוא. לכן קראנו לממשלה לגלות חשיבה אסטרטגית ואחראיות לאומית, ולא להיכנע ללחץ של לובי חברות הקידוח.
הסיפור המלא מפיה של מיכל שוקרון, קמפיינרית מגמה ירוקה, ומי שנבחרה לאחת ממאה הנשים המשפיעות של "דה מרקר":
"הכל התחיל כשהבנו שישראל מצאה גז טבעי בים, גז שיכול להפחית כאן את זיהום האוויר, להוריד את יוקר המחיה, לתת בטחון אנרגטי לישראל לחמישים שנה, ולהוסיף מקומות תעסוקה. התברר לנו שבמקום להשאיר את הגז הטבעי לצורכי האוכלוסייה המקומית, המדינה מתכוונת לאפשר ליצחק תשובה לייצא את הגז הטבעי וזאת אפילו ללא דיון ציבורי בכנסת על ההחלטה הכלכלית הגדולה ביותר שמדינת ישראל, החלטה בשווי 900 מילארד שקלים.
התחלנו בהפגנות קטנות, של 4 אנשים בצמתים, מול הבית של תשובה, סיפרנו לציבור שהולכים לשדוד אותו, תוך כמה חודשים הצטרפו אלינו להפגנות 700 אנשים לעשרות הפגנות סוערות מול בתי השרים, מול ראש הממשלה ומול ביתו של תשובה. בזכות המאבק הציבורי הנרחב, הצלחנו להפחית את מכסת הייצוא בכ 15%, כלומר הצלנו 150 מליארד ש״ח למשק. הכריזו עלינו כמשפיעים של השנה, מקום ראשון במערערים על הון שלטון".