ישראל היא נקודת מפגש של שלוש יבשות ועל כן יש בה מגוון ביולוגי ייחודי. המדינה נכללת במפת האזורים החשובים ביותר לשמירת המגוון הביולוגי העולמי.
למרות זאת, ישנה ירידה במגוון הביולוגי ב89% מהמערכות האקולוגיות בישראל. כל שנה נהרסים 30 קמ"ר של שטחים פתוחים – 3 פעמיםֱ שטחה של טבריה.

במהלך שלוש השנים 2022-2024 ניצודו יותר מ380 אלף בעלי חיים, כ 110-150 אלף בעלי חיים כל שנה, מהם 61.1% בצייד אישי\ספורטיבי –  סך הכל 233,834 חיות. השנה שבה מספר החיות שניצודו היה הגדול ביותר היא שנת 2024 – כמעט 150 אלף חיות.

לא מדובר בחיות מסוכנות. בעלי החיים המותרים לצייד "ספורטיבי" בישראל הם בעיקר ציפורים, יונים וברווזים. חיות שתראו בהליכה בפארק, לא בסוואנה. 

בתחילת 2024, היו בישראל 2,583 בעלי רישיון צייד.
על פי רט"ג, בעונת הציד ישנם 50 פקחים בלבד בכל הארץ והם מבצעים בקרה על רק כ 10% מאירועי הציד המדווחים. לא נמסרו מרט"ג נתונים על עבירות והליכי אכיפה בשלוש השנים האחרונות.

מאז הכנסת השניה בה חוקק "חוק להגנת חיית הבר, תשט"ו 1955", שמסדיר את נושא הצייד בישראל, עלו התנגדויות חוזרות לאפשרות לצוד חיות בר בישראל, ונעשו לפחות 13 ניסיונות לשינויו. למרות שהחוק נידון ותוקן פעמים רבות בוועדות הכנסת, הוא לא תוקן כך שיאסור על ציד של חיות בר.
הניסיון האחרון לאסור צייד בחקיקה היה בכנסת ה- 18 בהצעת חוק של השר להגנת הסביבה דאז גלעד ארדן. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, אבל נפלה עקב התנגדויות בדיוני הוועדה. 

באפריל 2023 הופצה להערות הציבור טיוטת תקנות החוק להגנת חיית הבר שמכילה איסור גורף על שימוש בעופרת בציד – חומר רעיל שמזהם מים, קרקע והורג חיות שאוכלות את הפגר. התקנות גם אוסרות על שיסוי כלבים בדורבנים וחוגלות (אך לא בחזירי בר). למרות שחלפו מעל לשנתיים התקנות לא נחתמו.