בעשור האחרון התגלו מאגרי גז טבעי משמעותיים בקרקעית הים התיכון מול חופי ישראל. פוטנציאל ההפקה הגדול של הגז הטבעי, משאב אנרגיה יעיל ונקי יחסית, והאפשרות לצמצם את התלות ביבוא דלקים יקרים ומזהמים, פתחו בפני המשק הישראלי אופק חדש לאפשרויות פיתוח ורווחה סביבתית וחברתית לדורות. אך עם ההזדמנויות החדשות שאוצר הטבע מניח בפנינו מגיעים גם סיכונים גדולים וקשיים רבים.
מה הבעיה?
הגז, אשר שייך לפי החוק לכלל הציבור, נשלט ומנוהל ע"י הון פרטי, טייקונים כמו תשובה ופירמות בינלאומיות כמו נובל אנרג'י. במצב עניינים זה, האינטרס הציבורי נדחק אל מול השיקולים העסקיים של החברות – הרדיפה אחר רווח וכוח, התייחסות אל אוצר טבע והשימוש בו כמוצר בעסק כלכלי, תוך התעלמות משיקולים ארוכי טווח וטובת האוכלוסיה בישראל. הממשלה והרגולטורים מאפשרים את המצב, בלי שום ניסיון רציני לחשוב על תכנון סביבתי ארוך טווח למשק האנרגיה.
