רגע לפני שהמועצה הארצית לתכנון ובניה שוב נדרשת להכריע בסוגיית הרחבת בתי הזיקוק בחיפה (שלישי הקרוב 6/6), הגיע לידנו הדוח החשוב המצורף שמכיל מסד נתונים כלכלי סביבתי בעל ערך רב לקידום הפעילות הסביבתית בישראל.
לפי מיטב ידיעתנו הדו"ח נגנז אך חשיבותו עבור כולנו היא עצומה.
בראש רשימת הערים המזוהמות בישראל עומדות חדרה וחיפה. הדו"ח קובע כי הנזק הבריאותי העיקרי נובע מזיהום האוויר – והטיפול בו נאמד בכ-13 מיליארד שקלים בשנה.
לקריאה הדוח המלא >> דוח סופי- מסד נתונים כלכלי סביבתי מרץ 2017 + נספחים (PDF)
דיווח של חיים ריבלין על הדו"ח במהדורת חדשות ערוץ 2:
קראו את הדו"ח, שתפו בפייסבוק, טוויטר ובמייל והצטרפו בכל דרך שתוכלו למאבק להגנה על האוויר שלנו >>
הדו"ח הגיע אלינו עם הבהרה שכתב ד"ר אור גולדפרב, עורך הדו"ח וסמנכ"ל תשתיות וטכנולוגיה במשרד, במייל שהעביר לגורמים בכירים במשרד.
מהדו"ח עולות המסקנות הבאות:
- 1. סך הנזקים הבריאותיים-סביבתיים בכל התחומים עומד על כ-31 מיליארד ₪ בשנה.
- 2. מתוך סך הנזקים לעיל, עיקר הנזק הבריאותי נובע מזיהום אוויר והוא עומד על כ-13.5 מיליארד ₪ (43% מסך הנזקים).
- 3. הנזקים הבריאותיים-סביבתיים ברמה אזורית חושבו לראשונה בדו"ח זה בהתאם לחשיפה של כל אזור למזהמים ובהתבסס על צפיפות האוכלוסייה בכל אזור ואזור.
- 4. המחוז הסופג את מירב נזקי זיהום האוויר הוא מחוז חיפה כמתואר בדו"ח (57% מסך נזקי זיהום אויר).
- 5. פילוג לפי תחומים של הנזק הבריאותי מזיהום אוויר בלבד עם פירוט של האזורים המזוהמים ביותר נמסר בלוח הבא. מהלוח עולה שבאזור חדרה עיקר הנזק הוא כתוצאה מייצור חשמל בתחנת הכוח ואילו במפרץ חיפה עיקר הנזק נוצר מהתעשייה.
| חשמל | תעשייה | תחבורה | אחר | |
| זיהום אוויר כולל (13.5 מיליארד ש"ח) | 45% | 32% | 18% | 5% |
| חדרה (38%) | 98% | 0.4% | 1.6% | 0.1% |
| מפרץ חיפה (10%) | 0% | 80% | 19% | 1% |
- 6. רשימות המפעלים המזהמים ביותר במפרץ חיפה והיישובים הסופגים את עיקר הנזק בראייה ארצית נמסרות הן בתקציר והן בגוף הדו"ח.
- 7. חשוב להדגיש כי לא ניתן להשוות בין נתוני העבר ובין נתוני הדו"ח הזה בגלל בעיות שונות שהחשובה שבהן היא שהמתודולוגיה לחישוב כמויות הזיהום של אגף איכות אוויר השתנתה על פני השנים והיא לא הופעלה על שנים קודמות. כך, בשנת 2010 ערך הנזק מזיהום אוויר היה לכאורה גבוה ב-56% מנתוני דו"ח זה, 18.3 מיליארד ₪ בשנת 2010 לעומת 11.7 מיליארד ₪ בדו"ח זה. אולם מבדיקת הנתונים עולה שבתחבורה, למשל, היתה ירידה לא סבירה של כמות זיהום מכ-180,000 טון זיהום בשנת 2010 לכ-80,000 טון בשנת 2014 שנבעה כאמור משינוי מתודולוגי ולא רק מירידה בפועל בכמות הזיהום (ככל שהיתה).
- 8. במהלך העבודה התגלו בעיות שונות בנתוני המשרד לרבות מידע ונתונים חסרים בתחומים שונים אשר פורטו בטיוטת הדו"ח מה-31.8.16. בדו"ח המצורף מוגשות גם המלצות לעבודות המשך בכל התחומים.
את הדו"ח הכין צוות יועצים רחב שפרופ' ניר בקר מהמכללה האקדמית תל חי עמד בראשו והוא כלל את מרכזת הפרויקט, מיכל גרוסמן (חברת אביב) ואת חברי הצוות: פרופ' נאוה חרובי (מכללת נתניה), גדי רוזנטל (חברת כיוון), רו"ח שירי חפר (ארנסט אנד יאנג (ועמית טל ) אמפיביו.
אני מקווה שדו"ח זה יסייע למשרד הן בעבודתו השוטפת והן בקבלת החלטות אסטרטגיות ארוכות טווח להפחתת הזיהום באזורים השונים בארץ, בין היתר, באמצעות מעבר מיידי לגז טבעי בתחנות הכוח, הידוק הרגולציה על התעשייה בכלל ובמפרץ חיפה בפרט והפעלת כלים כלכליים שבראשם – היטל הפליטה שנקבע בחוק (אשכול כלכלה וטכנולוגיה הגיש בעבר ניתוח ראשוני בנושא).