דוגמא 1:

הבריאות שלנו בידיים שלך – עוצרים את תכנית חפאג/1200/ב׳ בעניין הרחבת בתי הזיקוק בחיפה

לאחרונה פשטה השמועה לפיה סוגיית הרחבת בתי הזיקוק בחיפה פי 3 הוכרעה בתת הועדה מחוזית לתכנון ובניה, בהרכב מצומצם, ללא פרסום או שקיפות. תוכנית חפאג/1200/ב׳ הדרקונית מנציחה את מקור הזיהום והתחלואה בקרב מטרופולין חיפה המונה כ-600,000 אזרחים ואזרחיות בחיפה וביישובי עוטף המפרץ. בנוסף על כך מעמידה התכנית את תושבי האזור כולו בסכנה לא סבירה במקרה של אסון ואירוע ביטחוני או רעידת אדמה.

רקע לתוכנית:

• ב־27/7/12 הוגשה תכנית חפאג/1200/ב׳ – תכנית להרחבת מתחם בתי־ הזיקוק פי 3.
• התוכנית כוללת:
• – לגליזציה של כ-250,000 מ״ר של מבנים קיימים, שנבנו לאורך השנים ללא היתר כחוק.
• – אישור להקמת מבנים נוספים בשטח של 670,000 מ״ר, אך ללא הפירוט של אילו מתקנים יוקמו.
• – לא מפורטים בתוכנית הצעדים ואמצעי המיגון במידה של רעידת אדמה או אסון בקנה מידה גדול, לא ניתנה התייחסות הנוגעת להערכת הסיכונים שבהרחבת המפעלים בריכוז אוכלוסייה משמעותי.
• – לתוכנית הוגשו כ-2200 התנגדויות מקצועיות מקרב אזרחים ותושבי חיפה.
• היסטוריה מזהמת – מצב שגרה:
• אחריות לזיהום אוויר, קרקע, נחל הקישון ומי־תהום: בשנת 2012/13 ובשנת 09' זומן מנכ״ל בז״ן לשימוע עקב חריגות של עשרות אחוזים מהתקן שלא דווחו כנדרש בפליטות של חומרים מסוכנים.
• זיהום בארות מי־שתייה: בתי הזיקוק אחראיים על זיהום בארות מי־שתייה, ובעקבות הזיהום עיריית חיפה נאלצת לקנות ממקורות כ־5 מליון מ״ק מים מדי שנה.
• פגיעה באיכות האוויר: בדו"ח איגוד ערים חיפה האחרון לשנת 2012, נכתב כי חלה עליה של 20% בפליטות של 2SO מבז"ן (מזהם זה נמצא קשור בעבר בסרטן הריאה במחקרים שונים).
• תחלואה: התחלואה במרחב חיפה בסרטן, במחלות לב ומחלות כלי־דם, גבוהה מהממוצע הארצי בכ־23%. לפי נתוני המכון הלאומי לרישום סרטן, באזור מתגוררים 17% מחולי הסרטן, וכ־20% מהילדים חולי הסרטן מכלל האוכלוסייה בישראל.
• ישנו חשש סביר כי אם במצב שיגרה חומרת הפליטות והסכנות אשר מרחפות על תושבי חיפה והסביבה אין לדעת את ההשפעות ההרות אסון במקרה של רעידת אדמה או אסון דומה. או כפי הזכיר השר ארדן בהיותו השר להג"ס: "מצער שבז"ן מעדיפה לבזבז זמן במקום לבצע את מחויבויותיה להפחית את זיהום האוויר הקשה שהיא גורמת יום יום ופוגעת בבריאותם של תושבי מפרץ חיפה".
• בעיית הסמכות:
• המשרד להגנת הסביבה אחראי לתקנות הנדרשות ולהערכת הסיכונים עבור מפעלים מסוכנים. משרד הביטחון מחזיק בסמכויות התמודדות עם אסון דוגמת רעידת אדמה או אירוע ביטחוני חריג וכן הפעלת מערכת החירום בזמן סכנה שכזו. בעוד המשרד להגנת העורף נטול סמכות, לכאורה, נתונה לו האחריות המיניסטריאלית מתוקף היותו "המשרד להגנת העורף" ולמרות זאת הסמכויות בידיו מוגבלות.
• ניסיון הפיגוע החבלני בחוות הגז בפי גלילות ב-2002, אירועי מלחמת לבנון השנייה מלמדים על הסכנה הנשקפת בפגיעה במפעלים מסוכנים דוגמת בז"ן בחיפה בריכוזי אוכלוסייה. כך, יד אחת מפנה את מתקן האמוניה ממפרץ חיפה, בשל הסכנה הלא סבירה לחייהם של רבבות אנשים, ואילו היד האחרת מאפשרת הרחבת בתי הזיקוק פי 3 ומקדמת הקמה של מפעלים מסוכנים נוספים ראו תמ"א 37/2 המצורפת למכתב זה.
• דרישות האזרחים:

1. לאור ההיסטוריה המזהמת של בתי הזיקוק חיפה יש לדחות את התוכנית על סיפה המהווה סתירה לתכניות רמות דרג. תמ"א 30, תמ"מ 6, תמ"א 34 ב 3 ותמ"א 35. כן התכנית אינה מפרטת כלל את המתקנים החדשים שייבנו.
2. אישור תכנית זו תיתן יד חופשית להרחבת המפעלים מתוקף מהותה כתוכנית "בלנקו" ללא פירוט, ותמנע אפשרות לתושבים להתנגד למתקנים באופן פרטני, מזהמים ומסוכנים ככל שיהיו אם מבחינה בריאותית סביבתית או ביטחונית.
3. יש לחייב את בתי הזיקוק באופן מיידי לעמוד בתקנים המחמירים ביותר בכל הנוגע למיגון בפני רעידות אדמה, ולרדת לעומקם של הסכנות הטמונות בהשארת מתקנים אלו במטרופולין חיפה בעת אסון או רעידת אדמה.

• מבעית לחשוב על תרחיש של רעידת אדמה באזור כפי שתיארת את ממדי האסון במסגרת דיון בוועדת הפנים והסביבה מיום ה-20.1.2014.
• אנו מביאים את הנושא לידיעתך אדוני השר ופונים אליך בפנייה אישית על מנת להתערב לטובת תושבי אזור חיפה שחרב מאיימת על צווארם.
• הבריאות שלנו ושל ילדינו היא הדבר היקר ביותר שיש לנו.
• בברכה,

• דוגמא 2:
• התיקון לחוק שמירת הסביבה החופית
• רקע כללי

  אורכה של רצועת חוף הים התיכון הוא כ-190 קילומטרים. כ-50 קילומטרים סגורים לציבור ומשמשים לצורכי נמלים, תחנות כוח, תשתיות וביטחון. מכ-150 הקילומטרים הפתוחים לציבור, כ-40 ק"מ הם בנויים, עוד כ- 40 ק"מ מיועדים לבנייה עירונית, וב-15 קילומטרים נוספים קיים או מתוכנן בינוי כפרי. רק כ-53 קילומטרים הם חוף טבעי ופתוח. אורך החופים המוכרזים כחופי רחצה (עם מציל) הוא כ-17 קילומטרים. כך לכל אחד מאזרחי ישראל כיום, נשארו פחות מ 2 ס"מ של חוף ים פתוח- חופים אלו משמרים ערכי טבע ייחודיים ומהווים אתרי בילוי ונופש מרכזיים בישראל.

• הרקע להצעת החוק
• בתחילת שנות ה-80 הובילה המדינה את אישור תמ"א 13, ותמ"א 13 ג' אשר נועדו להבטיח את ייעוד חופי מדינת ישראל לצורכי הציבור ובשנת 2004 (תשס"ד) העבירה המדינה צעד נוסף בחקיקת חוק "שמירת הסביבה החופית".
• בשנים האחרונות מופיעות מעת לעת תכניות לבניה על חופים, אשר אושרו לפני שנים רבות, אשר אין כל ספק כי לא היו מאושרות ע"פ הנורמות החוקיות התכנוניות העדכניות בכל הנוגע לתכנון בר קיימא בכלל ותכנון בסביבה החופית בפרט. אלא שפעמים רבות תכניות בנייה ישנות אלה מאפשרות הוצאה של היתרי בנייה חדשים, ואלה אינם נבדקים לפי הוראות החוק, בדיקה שהיתה מובילה לעתים למסקנה כי אין לאשרם.
• מימוש תכנית ישנה עלול לגרום נזק סביבתי כבד, המנוגד למגמות התכנון ולנורמות החדשות הנהוגות לאחר חקיקת החוק. למרות היותן של התוכניות מנוגדות לעקרונות המנחים את התכנון כיום, אין דרך שיטתית למנוע את יישומן. כך, כמעט נבנה כפר נופש על חוף פלמחים הייחודי וכך עלולים להיבנות מבנים רבים בסמוך לקו המים בחוף בצת, חוף אכזיב, בחיפה, בחדרה, בבת-ים, באשקלון, בחופי הכנרת ובחופי ים סוף .
• החידושים בהצעת החוק
• הצעת החוק מציעה לשנות את חוק שמירת הסביבה החופית תשס"ד, ולקבוע כי כל תכנית שיחלפו 8 שנים ומעלה מיום אישורה, תצטרך להיבחן מחדש בועדה לשמירה על הסביבה החופית שבמינהל התכנון במשרד הפנים, בטרם ניתן יהיה להוציא מכוחה היתרי בניה. בבחינת דבריה של נשיאת בית המשפט העליון, בדימוס, השופטת דורית בייניש: "במציאות שלנו שאלת שימור החופים והגישה אליהם מקבלת משנה חשיבות נוכח הצורך לשמר את המעט שנותר מחופי ארצנו שהפכו במהירות למשאב נדיר ".
• פנייתנו אליך נעשית כדי לבקש את תמיכתך בהצעת החוק בעת ההצבעה בועדת השרים לענייני חקיקה, שכן אנו רואים בהצעה זו בשורה של ממש לציבור בישראל – לאיכות חייו ולהבטחת הנגישות לחופי הארץ – משאב טבע הקרוב לליבם של כלל האזרחים. כל אלה בטרם יגרם נזק ליזמים, לתושבים ולערכי הטבע, ולפני התחלת צעדים נוספים לבניה.
• בברכה,
• פעילי מגמה ירוקה, אזרחים ואוהבי ים וחוף.