תקשורת ודוברות
תקשורת ודוברות
התנהלות מומלצת לדובר/ת במהלך פעילות

דובר איננו פעיל "רגיל" בהפגנה. הוא עומד בסטנד-ביי לטיפול בעיתונאים. כשבאה טלוויזיה למשל, הדובר מעודד את המפגינים לצעוק, דואג שיחזיקו את השלטים ישר, שכולם עומדים בצורה ייצוגית, שרואים את הבאנר של מגמה. במידה וזה רדיו, לתת קולות רקע, לעודד את המפגינים לצעוק.

  • לצלם ולתעד עם כל מה שבא ליד: מצלמת ווידאו, סטילס (רצוי מקצועית), מצלמה בשידור חי בפלאפון (ustream).
  • תמונות טובות הן תמונות שיש בהן את כל המרכיבים הבאים יחד (לא או-או, אלא הכל יחד):
  • א. תמונה שרואים בה את הכמות הגדולה ביותר של אנשים הנמצאים במקום. לא צריך לעמוד באופן סטטי ולעשות "פוזות למצלמה" אלא לצלם בזמן פעילות.
  • ב. שיידעו מי מפגין: שיהיה תמיד בפרונט התמונה פעיל עם חולצות מגמה, ובאנר מגמה.
  • ג. אנשים רציניים, לא מחייכים, עם ראבק.
  • ד. שייראו באופן ברור את המיצג.
  • ה. חשוב! שלט אחד לפחות בשלמותו, לא חתוך. שהמסר בו ברור ומסביר על מה ההפגנה, מה אנחנו רוצים ומי "האיש הרע".
  • ו. לא לצלם מרחוק- אלא למלא את הפריים (מסגרת התמונה) לגמרי (שייראה המוני).
  • *אפשר, לא חייבים: לצלם מלמטה למעלה, זה נותן תחושת כוח.
  • ז. תמונה טובה יכולה להיות תמונה שרואים בה את הציבור גם ולא רק את הפעילים.
  • ח. חשוב צלם תמונות ממצלמה טובה ולא מהטלפון (במידה וזה אפשרי) כדי שתיהיה אפשרות להשתמש בהן בהמשך לחומרים שיווקיים של המאבק
  • # כדאי לגייס פעיל צלם למאבק או לעשות רשימה של פעילים צלמים ולהזמין אותם לפעילויות (לא לשכוח לתת קרדיט בפרסומים).
  • עם סיום האירוע שולח לכולם הודעות לעיתונות בתוספת תמונות בבהילות.
  • לא לשכוח להפיק לקחים ולראות האם המסר עבר ואיך תפקדתם על מנת להשתפר לפעם הבאה.
  • במהלך ההפגנה – הוא מתאם עם המארגן הקהילתי מראש או בקטנה בצד. בשום פנים הוא לא מנהל או "מביים" את ההפגנה, אלא אם המצב הוא שאין מישהו אחר שיש לו יכולת לעשות את זה. המטרה היא כמובן לאפשר לו כמה שיותר פניות לשים לב לתמונה הגדולה ולפרטים הקטנים ולאפשר לו את התוצאה שהוא מראש רצה בלי מאמץ מצידו, כדיי שאם כבר את המאמץ הוא ישקיע בלקחת את זה עוד צעד קדימה.