קשרי ממשל
קשרי ממשל
עבודה עם חברי/ות מועצה

כשמכירים חבר מועצה ספציפי, אפשר להתחיל לבקש ממנו בקשות קטנות, כמו:

  • כתיבת שאילתא – "שאילתא" היא בעצם פניה קטנה בכתב שראש העירייה/מועצה חייב לענות עליה בכתב לרוב רצוי ומקובל לכתוב את השאילתא ולהגישה לחבר המועצה שישלח אותה (אחרי הכל הוא אדם עובד כפי שהזכרנו).

שאילתא יכולה להיות לדוגמא: "למה מיכל האמוניה במפרץ חיפה פועל בלי רישיון עסק כשיש סכנה ממשית של פיצוץ?" התשובה לשאילתא אמיתית זו שהוגשה בחיפה הייתה:  "מפעל זה לא שילם במשך 7 שנים"

עם התשובות לשאילתות אפשר לפנות לעיתונות (בסיוע הדובר בתא שלכם) ולפרסם ש: "בשאילתא שהעלה חבר מועצה ספציפי, בעקבות פניה של מגמה ירוקה התגלה ש:…"- כך ניתן להעלות נושא לסדר היום הציבורי. כמובן שבכל פרסום לעיתונות ובציבור יש לתת את הבמה גם לחבר המועצה על מנת שיצבור הון פוליטי – שיתופי פעולה אלו טובים מאוד להמשך הדרך (מי יודע אולי הוא יהיה פעם ראש העיר).

  • זימון דיון דחוף – אם חבר המועצה לא מרוצה מהתשובה הוא יכול לזמן דיון דחוף בנושא. ניתן להביא צלמים ולפעול ביחד עם התקשורת – לתת במה לנושא שלכם וגם לחבר המועצה שהעלה אותו כמובן.
  • זימון דיון בנושא – ניתן לבקש מחבר מועצה להעלות נושא לסדר היום. חשוב לדעת שהתהליך הוא ארוך: בישיבה ראשונה עולה הבקשה, בישיבה הבאה מאשרים ורק בשלישית יכול הנושא לעלות. אלא אם הוא מעלה את העניין כ"נושא דחוף" כמוזכר לעיל.
  • על פי חוק חברי המועצה יכולים להשיג כמעט כל מסמך ברשות המקומית תוך 3 ימים.
  • הצבעות שמיות – חברי המועצה הם היחידים היכולים לדרוש הצבעה שמית – דבר בעל חשיבות מרבית – בהעדר הצבעה שמית אין לאף חבר מועצה אחריות אישית על הצבעתו הצבעה שמית יכולה לחשוף מערכת שיקולים של חבר מועצה שאינה חופפת את ציבור הבוחרים שלו, כך ניתן להשתמש בזה למנוף לחצים.
  • חוק עזר עירוני – חוק עזר עירוני הוא חוק שתקף בתחומה של רשות מקומית מסוימת. על מנת שייכנס לתוקף, חוק עזר חייב להיות מאושר ע"י מועצת הרשות המקומית, ולא להדחות ע"י שר הפנים.
  • ועדות המועצה – הוועדות הן הפורום הציבורי-המקצועי של הרשות המקומית. לעיתים קרובות, חלק מהנושאים שהמועצה מעבירה לדיון בוועדות – נעלמים. כאשר הדבר קורה לנושא סביבתי שחשוב לך, נסה לעקוב אחר פעילות הוועדה ולדאוג שידונו בו ויחזירו אותו לאישור המועצה.
  • ועדת איכות הסביבה – וועדת איכות הסביבה היא וועדת חובה, ועליה להתכנס לפחות אחת לשלושה חודשים. הוועדה אמורה להתוות מדיניות בנושאי איכות הסביבה, ליזום ולתכנן פעילויות להבטחת פיתוח הסביבה ושימושים ברי-קיימא בה. אנו יכולים לשמש כנציגי הציבור בוועדה, ובכך לקחת חלק פעיל ולהשפיע מבפנים. נסו לברר מי הוא ראש וועדת איכות הסביבה במועצה שלכם ושאלו אותו בנוגע לשיתוף פעולה אפשרי. הרשות לאיכות הסביבה גם היא יכולה להיות בן ברית, נסו לפעול כדי שיהיה לה תקציב והשפעה בעיר נציין כי במועצות ועיריות רבות ועדה זו אינה מתכנסת לעיתים קרובות ואף למטה מכך. היכרות עם יו"ר הועדה יכול להיות רב משמעות בהפעלתו.
  • וועדות חשובות נוספות הן וועדת הכספים וועדת תכנון ובניה.
  • תקופת בחירות מקומיות – גן עדן ללוביסטים. בתקופה זו: השמיים הם הגבול! בתקופה זו המועמדים רגישים מאד לדעת הציבור עליהם ולנושאים אותם מעלה הציבור. אפשר לפעול בדרכים שונות וביניהן:
  • – החתמת מועמדים על התחייבויות (עדיף בנוכחות מצלמה)
  • – הגעה לחוגי בית
  • – יצירת/השתתפות בפאנל של מועמדים. כך משתכנעים המועמדים שמה שמעניין את הציבור הוא הרכבת הקלה או השפדן. (לדוגמא: בפאנל באונ' חיפה, בחוג למדעי המדינה בו השתתפו 200 תלמידי החוג, נכנסו 15 פעילי לבושי חולצות מגמה ירוקה ועוד כמה פעילים סמויים ללא חולצות מגמה והחלו לשאול שאלות. עד מהרה נסב הדיון כולו בנושאים סביבתיים)
  • – בסוף פאנל כזה ניתן לפרסם בתקשורת את חוות הדעת של כל מועמד.
  • – שאלון סביבתי למועמדים לפרסום.