הניצחונות שלנו

אנרגיה ואקלים

מגמה ירוקה מובילה את הפעילות הציבורית בנושא משבר האקלים ואת בנייתה של תנועת אקלים חזקה ויציבה. אנחנו פועלים לייצר בקרב הציבור ומקבלי החלטות תחושה של דחיפות וחירום סביב משבר האקלים ולהניע קהלים רחבים ככל הניתן לפעולה בהיקפים גדולים. עם פרסום דו”ח האו”ם בסוף שנת 2018 וההבנה שאנו נמצאים במצב חירום, החלטנו להתמקד בצורך המיידי להכריז על מצב חירום אקלימי, ולדחוף את הממשלה לנקוט בצעדים מהירים להתמודדות עם המשבר ועצירתו.

במהלך השנים הובלנו מספר קמפיינים בנושא:

  • המאבק בתוכנית להקמת תחנת כוח פחמית באשקלון:

אחד המאבקים היותר מזוהים עם מגמה ירוקה הוא המאבק בתכנית להקמת תחנת כוח פחמית באשקלון. בשנת 2001 אושרה תכנית חברת החשמל להקמת תחנת כוח פחמית שלישית באשקלון.

פעילי.ות מגמה ירוקה בפקולטה ברחובות ובמכללת אחווה התגייסו למאבק במלוא הכוח בשנת 2002, תוך יצירת קמפיין שפעל במספר רמות. ברמה המקומית התקיימה פעולה קהילתית נרחבת של הסברה, תוך ניצול הבחירות המקומיות ב-2003 להעלאת הנושא על סדר היום המקומי. מנהלי המאבק יזמו עימות בנושאים סביבתיים בין המתמודדים לראשות העיר אשקלון, עימות שבדיעבד היה אחד הרגעים המשמעותיים ביותר בבחירות, והביא לבחירת ראש עיר שהתנגד (באותו זמן) להקמת התחנה.

ברמה האזורית, הוקם מטה מאבק בהנהגת ראשי רשויות מהאזור הנפגע. ב-2003 הגיע הקמפיין לרמה הארצית, כשמגמה ירוקה ריכזה קואליציית ארגונים שכללה גם את אדם טבע ודין, גרינפיס, החברה להגנת הטבע וחיים סביבה. הפעילויות ברמה הארצית כללו לובי בכנסת ובממשלה, הפגנות רבות מול הוועדה לתשתיות לאומיות ומול משכן הכנסת.

הרגעים הבולטים של הקמפיין כללו בין השאר את יום כדור הארץ 2004, כאשר הוצגו לראווה בקע ונקע – דמויות הצללים של שקע ותקע. בהמשך אותה שנה, פרויקט התחנה הפחמית היה לזוכה הראשון באות הגנאי הגלובוס השחור, שהוענק בטקס לבקע ונקע על ידי ארגוני הסביבה.

ב-2011 הוחלט כי תחנת הכוח שהייתה אמורה להיות בתכליתה מבוססת על פחם תהיה תחנה שתעבוד על גז בגיבוי של פחם. הישג משמעותי לפעילים.ות שסחפו אחריהם.ן את תושבי.ות האזור, ורתמו אותם.ן למאבק בשטח. (כיום המדיניות של מגמה ירוקה בנוגע לגז השתנתה ואנחנו מתנגדים לקידום שלו, כמו שאנחנו מתנגדים לכל דלק פוסילי אחר).

  • המאבק נגד ייצוא הגז:

“עוצרים את שוד הגז, משאירים את הגז הטבעי בארץ” – זהו המסר המרכזי של המאבק ששיאו התרחש באביב-קיץ 2012 בהפגנות המוניות, בשיח ציבורי רחב, ברשת, בכנסת ובתקשורת.

מגמה ירוקה הובילה בשיתוף 12 ארגונים סביבתיים וחברתיים ועשרות פעילים.ות חברתיים.ות את המאבק בדרישה מממשלת ישראל לעמוד בפני לחצי חברות הגז. אלו, ביקשו היתרים לייצא את הגז, ואילו המאבק קרא לשמור את הגז הישראלי עבור הישראלים. מסקנות ועדת צמח, שהוגשו באוגוסט 2012, צודדו בטובת היזמים על פני האינטרס הציבורי. הוועדה המליצה לאשר לייצא יותר ממחצית מהגז שנמצא בחופי ישראל.

התחלנו בהפגנות קטנות, של 4 אנשים בצמתים, מול הבית של תשובה, סיפרנו לציבור שהולכים לשדוד אותו, ותוך כמה חודשים הצטרפו אלינו להפגנות 700 א.נשים לעשרות הפגנות סוערות מול בתי השרים, מול ראש הממשלה ומול ביתו של תשובה.

בזכות המאבק הציבורי הנרחב, הצלחנו להפחית את מכסת הייצוא בכ-15%.

  • המאבק נגד פרויקט פצלי השמן בחבל עדולם:

ביולי 2008 קיבלה חברת IEI רישיון קידוח בשפלת יהודה, בשטח עצום של 238 אלף דונם. מטרת החברה הייתה לבצע פרויקט ניסיוני מסוכן להפקת נפט, בשיטה שלא נוסתה בקנה מידה מסחרי באף מקום אחר בעולם, ואף נאסרה בארה”ב. החברה ביקשה לחמם את תת הקרקע של שפלת יהודה למאות מעלות, על מנת להפוך חומר שנקרא פצלי שמן לנפט, בתהליך שהיה מביא לזיהום אוויר מסיבי, פליטה של חומרים רעילים, וייתכן שאף מזהם את מי התהום. אי-אז בשנת 2009, התחילה IEI בקידוחי סקר בכסות טענה שקרית שהם מבצעים קידוחי מים – אז נדלקה נורה אדומה אצל תושבי.ות האזור שגייסו גופים רבים למאבק, ביניהם מגמה ירוקה.

מגמה ירוקה תרמה רבות למאבק במרוצת השנים, ובעיקר בישורת האחרונה, בשנה שקדמה לישיבת הועדה המחוזית שדנה באישור הפרויקט. החל מספטמבר 2013 הצטרף תא גבעת רם (האוניברסיטה העברית בירושלים) למאבק. התא פעל רבות על מנת לחשוף לעיני הציבור את הפרויקט, בין היתר התעמתו חברי.ות התא עם אפי איתם, שהיה מנכ”ל ג’יני אנרגיה – חברת האם של IEI.

בשבוע שקדם לוועדה איתם השתמש בקשריו הפוליטיים על מנת לקבוע פגישות בארבע עיניים עם אישים בכירים ובעלי השפעה כמו גדעון סער (שר הפנים דאז), בעוד שקואליציית המאבק לא הורשתה להיפגש עם אותם גורמים עד לאחר הוועדה. על מנת לחשוף את העוול, חברי.ות מגמה ירוקה צילמו סרטון שבו נראה אפי איתם מגיע למשרדו של ראש העיר ירושלים, ימים ספורים לפני הוועדה המחוזית המכריעה. בעקבות החשיפה, הסכים ניר ברקת (ראש העיר דאז) להיפגש עם חברי.ות תא מגמה ירוקה, ושמע את טענותיהם.ן. הסרטון שהופץ ברשת קיבל עשרות אלפי צפיות ואף התפרסם בתוכנית צינור לילה, מה שהביא לחשיפה משמעותית ולתמיכה ציבורית במאבק, ימים ספורים לפני ההכרעה.

בספטמבר 2014 החליטה הוועדה המחוזית ברוב מוחץ של 13 מול אחד לעצור את אסון פצלי השמן בשפלת יהודה.

  • המאבק נגד קידוחי נפט ברמת הגולן:

בשנת 2014, חברה אחות של IEI, חברת אפק, קיבלה אישור לקידוחי נפט לא קונבנציונליים ברמת הגולן על יד מקורות הכנרת. מגמה ירוקה, יחד עם ארגונים נוספים ותושבים.ות מקומיים.ות, התגייסה למאבק, שכלל דיונים בבית המשפט העליון ובוועדות המחוזיות, זאת בנוסף לאין-ספור פעילויות ציבוריות והפגנות. במהלך תקופת המאבק, התגלו תקלות ודליפות רבות באתרי הקידוח, זאת בזכות בקרה הדוקה של מטה המאבק.
בפברואר 2018, פג תוקפו של רישיון הקידוחים של החברה. אחרי 4 שנים של מאבק ארוך, מתיש ומתסכל, יכולנו לנשום לרווחה – חברת אפק שערכה את קידוחי הניסיון באזור התקפלה וחזרה לאמריקה.

המאבק לעצירת קידוחי הנפט בגולן הראה לנו את כוחה של קהילה שלא מוותרת ולא מאפשרת פגיעה באוצרות הטבע של כולנו.

  • הובלה של מצעד האקלים, שהפך למסורת:

מאז 2015, עם החרגה של שנת הקורונה, מגמה ירוקה מובילה את הפקתו וקיומו של מצעד האקלים הישראלי. המצעד, שהפך לאירוע הסביבתי המרכזי בלוח השנה בישראל – צומח משנה לשנה, הן בכמויות המשתתפים.ות והן בשיתופי הפעולה. בשנה האחרונה השתתפו במצעד מעל 15 אלף איש ואישה, בשיתופי פעולה עם מאות ארגונים, בתי ספר וגופים נוספים מכל רחבי הארץ. המצעד שמתקיים בשנתיים האחרונות בסמיכות לתחילת ועידת האקלים הבינלאומית הביא בשנים האחרונות להישגים חשובים בקידום מדיניות סביבתית.

 

 

 

 

תכניסו אותי לעניינים!

את.ה יוצא.ת? נורא חם בחוץ!
תשאיר.י פרטים
ונשמור אותך בעניינים.