דו"ח חדש של מגמה ירוקה, המתבסס על נתונים שהתקבלו במסגרת בקשת חופש מידע, מעיד על כישלון המשרד להגנת הסביבה באכיפת החוק הסביבתי החשוב בישראל. המשרד מזין את הנתונים באופן ידני ולא אחיד, מציג פערי אכיפה דרמטיים בין המחוזות וממעט להשתמש בצווים מנהליים. ירידה של 45% בעיצומים כספיים ו-60% בתיקי חקירה בשנתיים האחרונות. מנכ"ל מגמה ירוקה, אלעד הוכמן: "אסור שהמלחמה תסיט את תשומת הלב מהצורך באכיפה סביבתית נוקשה ומצילת חיים"
דו"ח "אוויר חם" של ארגון מגמה ירוקה שמתפרסם היום (ראשון) חושף כשלים מערכתיים ושיטתיים באכיפת חוק אוויר נקי על ידי המשרד להגנת הסביבה. הדו"ח, המבוסס על נתונים שהתקבלו בעקבות בקשת חופש מידע ובוחן את אכיפת החוק בשנים 2022-2015, מצביע על ירידה משמעותית בפעולות האכיפה של המשרד בשנים האחרונות.
מבקר המדינה פרסם ב-2023 דו"ח מעקב על המשרד להגנת הסביבה ובו פירט את מחדלי האכיפה הסביבתית שבאחריות המשרד. בין היתר מצא המבקר כי 60% מהמפגעים המהותיים המתועדים לא טופלו באמצעי אכיפה; ירידה של 44% בפיקוח על מפעלים מזהמים; וכן המשרד לא קבע מדיניות אכיפה סביבתית.
בתגובה לממצאים החמורים, הגישה מגמה ירוקה בקשת חופש מידע למשרד להגנת הסביבה באוגוסט 2023 במטרה לקבל את נתוני אכיפת חוק אוויר נקי. חוק זה, שנחקק בשנת 2008 ונכנס לתוקף שלוש שנים לאחר מכן, הוא חוק היסטורי שקודם על ידי מגמה ירוקה, והכלי המשמעותי ביותר לשמירה ושיפור איכות האוויר בישראל. תכלית החוק היא להגן על תושבי ישראל מההשפעות השליליות של זיהום האוויר והפליטות ממקורות הזיהום של התעשייה המזהמת והתחבורה. המשרד השיב לבקשה רק כעבור כשנה, וזאת רק לאחר שקיבל מכתב למיצוי הליכים לאור העיכוב במענה.
הממצאים העיקריים בדו"ח המתפרסם עתה מראים כי בשנים 2022-2021 חלה ירידה של 45% במספר העיצומים הכספיים שהוטלו על מפעלים מזהמים, בהשוואה לשנים 2020-2019. כמו כן, נרשמה ירידה של 60% במספר תיקי החקירה שנפתחו באותה תקופה.
הדו"ח חושף גם פערים משמעותיים באכיפה בין מחוזות המשרד השונים. כך למשל, במחוז חיפה ניתנו 45% מהעיצומים הכספיים, למרות שרק 17% מהמפעלים המזהמים נמצאים בו. לעומת זאת, במחוז דרום, בו נמצאים 46% מהמפעלים המזהמים, ניתנו רק 15% מהעיצומים.
בנוסף, הדו"ח מצביע על כשלים מערכתיים בשימור ידע והצגתו לציבור. נמצא כי המשרד אינו משתמש במערכת אחידה לניהול נתוני האכיפה, וחלק מהמידע כלל לא נשמר או מוזן למערכות המידע. כתוצאה מכך, באופן אבסורדי, מספר כתבי האישום שנמסר היה גבוה ממספר החקירות שנפתחו. המשרד ציין כי אין ברשותו נתונים על אכיפה מנהלית עד 2017.
הדו"ח מציע כמה המלצות מדיניות, ובראשן השלמת גיבוש תורת אכיפה משרדית עד מחצית 2025. התהליך לגיבוש תורת האכיפה, שהחל עוד ב-2003, מתעכב וטרם הסתיים על אף חשיבותו המכרעת. המלצת הארגון היא לגבש תורת אכיפה משרדית שתקבע את נושאי המיקוד בפיקוח ואכיפה, תגדיר את יחסי הגומלין בין המטה למחוזות ותמליץ על ביצוע שינויים מבניים והרחבת מערך האכיפה. המלצות נוספות הן יצירת נהלים לשימור ופרסום מידע על אכיפה, והקמת יחידת תביעה פנימית במשרד להגנת הסביבה.
אלעד הוכמן, מנכ"ל מגמה ירוקה: "ערב חקיקת חוק האקלים הפופוליסטי, הציבור מגלה כי המשרד להגנת הסביבה מוותר מיוזמתו על שימוש בסמכויותיו ונכשל במשימתו העיקרית – הגנה על בריאות הציבור. הנתונים חושפים את הכישלון של המשרד להגן על הציבור הרחב מפני זיהום האוויר, שהורג 2,500 ישראלים מדי שנה. זהו גורם התמותה מהחמורים בישראל: הוא אחראי ליותר ממספר הקורבנות של אסון 7 באוקטובר והמלחמה, ופי כמה ממספר קורבנות הרצח, תאונות הדרכים והתאבדויות – ביחד.
"חוק אוויר נקי הוא החוק הסביבתי החשוב בישראל, שאחראי על הביטחון הבריאותי של כולנו. אסור שהמלחמה תסיט את תשומת הלב מהצורך באכיפה סביבתית נוקשה ומצילת חיים. אנו קוראים למשרד להגנת הסביבה לגבש תורת אכיפה סדורה, להקים מערכות מידע יעילות ולהגביר משמעותית את פעולות האכיפה. בנוסף, הממשלה צריכה להגדיל את תקציב המשרד כדי לאפשר אכיפה אפקטיבית, ולהילחם בזיהום האוויר כפי שהיא נאבקת באיומים ביטחוניים".
הדו"ח המלא:
