אנחנו נוטות להתעסק במה שאנחנו רואות סביבנו. קל לנו לשים לב לעשן השחור בשכונה שלנו, לשטחים הירוקים שנלקחים מאיתנו ולתחנת הכוח שלצד בית הספר של הילדים. אבל קשה לזהות את החיבורים שלהם למאבקים אחרים סביבנו, גם כשכל המערכת קשורה – כמו הקשר בין אלימות נגד נשים וצדק סביבתי.

לצד ההתמקדות באלימות כלפי נשים לקראת 25 בנובמבר – היום הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים – חשוב להאיר גם את הזווית הפחות מדובר: החיבור בין צדק סביבתי ואלימות מגדרית.

מחקרים מראים שמערכות הלחץ שנוצרות מאירועי קיצון סביבתיים אינן ניטרליות מגדרית. מצבי חירום ואירועים קיצוניים מגדילים את האלימות כלפי נשים ובמשפחה, לעיתים במאות אחוזים. כך עולה מדוח IUCN מ־2020, “Gender‑based violence and environment linkages”, שמציין חיבור ברור בין פשעי סביבה – צייד לא חוקי, גניבת משאבים – לבין אלימות מגדרית, כולל אלימות במשפחה ותקיפות מיניות.

ההשפעות אינן מוגבלות רק לפושעים פרטיים. באוסטרליה דווחה על עלייה באלימות נגד נשים בתקופות בצורת, ובונואטו חלה עלייה של 300% במקרים חדשים של אלימות במשפחה לאחר ציקלונים טרופיים. ד"ר גרת'ל אגווילר, מנהלת IUCN, ציינה: "המחקר הזה מראה שהנזק שגורמת האנושות לטבע גם מתדלק את האלימות נגד נשים בכל העולם – קישור שעד עתה התעלמו ממנו כמעט לחלוטין".

אי צדק סביבתי משפיע על כולנו בדרכים שאנחנו לא תמיד מחברות אליו. שמירה על מערכות טבעיות היא שמירה על אנשים – ובמיוחד על נשים, הנושאות חלק גדול מנטל חוסר הצדק הסביבתי.

השלכות משבר האקלים אינן אחידות. בדוח של המכון הישראלי לצדק סביבתי (AEJI) נמצא שנשים, ובעיקר מקבוצות מוחלשות, מושפעות יותר מאירועי קיצון כמו גלי חום, בצורות ושטפונות, בשל מעמד סוציו-אקונומי נמוך. לפי הערכות האו"ם, 80% מהנעקרים עקב שינויי אקלים הם נשים.

גם בישראל ניתן לראות את ההשפעות הקרובות לבית: נשים ותושבות חדרה או מפרץ חיפה שחיות ליד תחנות כוח ומפעלים מזהמים סובלות מהעומס הכלכלי והבריאותי ומסיכון גבוה יותר לאלימות במשפחה. סיפור כזה מוכר ממחקר 'קריאות ישראליות' (KRIOT) – שכונות במצבי חירום אקלימיים, עם דיירות וילדיהן שנאלצות להישאר בבית בגלי חום, חוו הקצנה במתחים כלפי הנשים עד שהשכנים נאלצו לפנות למשטרה.

מחקרים מצביעים שנשים ממלאות תפקיד מרכזי בעיצוב מדיניות סביבתית ובקידום פתרונות חדשניים. הן חותמות על יותר עצומות, כותבות ברשתות, ומשתתפות בפעילויות והפגנות סביבתיות יותר מגברים. ייצוגן בפוליטיקה מזרז קידום אג’נדות סביבתיות, והן נוטות ליישם פתרונות במהירות ובחדשנות רבה יותר.

מאבקים למען אנשים מצילים אנשים – ולעיתים ביותר מדרך אחת. כשאנחנו מצמצמות את הפגיעה בסביבה, אנחנו מצמצמות גם את הפגיעה בחיי אדם. ההגנה על הסביבה היא גם הגנה על נשים, על משפחות, על חיים. וזה בידיים של כולנו.