ים המלח שייך לציבור, לא לעידן עופר.

הצטרפו לקריאה לחוק רישיון שישמור על ים המלח!

בכל שנה ים המלח מתייבש ב-750 מיליון מטר מעוקב, ומפלסו יורד ב-1.2 מטר. האחראית לכרבע מאידוי ים המלח היא חברת כימיקלים לישראל- כי"ל.

יש לכך השלכות הרסניות לטבע ולאדם.
בעקבות עשרות שנים של שאיבה, כל האגן הדרומי של ים המלח הפך לבריכות אידוי, מה שמתקשה על אוכלוסיות מבוגרות ובעלי מוגבלויות להגיע אליהן וגם הופך את הבילוי של כולנו לנעים הרבה פחות. 25 ממיני הצומח בדרום ים המלח נמצאים בסכנת הכחדה, ובסביבת ים המלח יש מפגעים רבים שמקורם בפעילות המפעלים. אם אלו שפכים שמזהמים את שמורת עין בוקק, שטחים נרחבים של אדמה שהומלחה או נחפרה או עשרות מפגעים של פסולת תעשייתית. 

כמובן, כולנו מכירים/ות את הבולענים: בעקבות נסיגת ים המלח נפערו אלפים רבים של בולענים בקרקע. הם מהווים סכנה לביטחון האישי של כל מי שנמצאים באזור או עוברים דרכו, ונפילה לתוכם כבר עלתה בחיי אדם.

איך הגענו למצב הזה? חוק זיכיון דורסני.

בשנת 1961 נחקק חוק הזיכיון לים המלח. הוא נתן לכי"ל, אז חברה ממשלתית לגמרי, את הזכות "לעשות, להרחיב, לשנות, להחזיק ולהרוס, בים המלח" וגם את זכות הקידמה במכרז הבא. 

בשנות התשעים כי"ל הופרטה, וכחצי מהמניות שלה נקנו על ידי הטייקון עידן עופר. ללא כל שינוי בחוק הזיכיון. כי"ל גם לא משלמת על 460 מיליון הקו"ב שהיא שואבת מים המלח כל שנה. כפי שמכולנו המדינה מצפה לשלם חשבון מים.

ואחרי שהפקירו מאיתנו את אחד מפלאי הטבע הייחודיים בעולם לידיים פרטיות, והורסים אותו בשיטתיות, מה הציבור מרוויח מזה? לא מספיק. כ-35% מרווחי מפעלי ים המלח הולכים למדינה. לעומת 80% כמקובל בעולם.

אבל יש לנו את ההזדמנות לשנות את זה.

אחרי הארכות, בשנת 2030 יפוג תוקף הזיכיון של כי"ל על ים המלח. העבודה על המכרז העצום הבא מתחילה כבר עכשיו במשרדי הממשלה, ואנחנו לא נשב בצד וניתן להם לגנוב את ים המלח בפעם השנייה.

הצטרפו לדרישה לחוק זיכיון סביבתי שיכלול:

• התייעלות של הפעילות התעשייתית;
• צמצום הפגיעה בטבע;
• שיקום אגן ים המלח;
• הגדלת רווחי ציבור על פני רווחי היזם (80/20);
• הפנמת העלויות החיצוניות של הפגיעה בטבע.

חתמו עכשיו על העצומה!