http://cdn.green.org.il/wp-content/uploads/2016/05/new_gaz_plan.pdf

היא אחת ההזדמנויות הכלכליות והחברתיות החשובות בהיסטוריה של המדינה. בישראל, שמעולם לא הייתה עשירה במשאבי טבע ושנאבקת בסביבה עוינת ואיומי חרם, התגלה אוצר ונוצרה הזדמנות להגיע לביטחון אנרגטי וליצירת כלכלה המבוססת על אנרגיה מקומית. הגז יכול להיות בסיס לחיזוק עצמאות המדינה, להוות מקור אנרגיה נקי יותר מפחם ונפט ורווחיו יכולים להיות מושקעים במטרות חברתיות כגון: חינוך, רווחה, בריאות ופיתוח אנרגיות מתחדשות.

ניהול לא אחראי וחסר שקיפות של המשאב הציבורי הוביל לכשלים רבים:

• היווצרות מונופול בעל עוצמה חסרת תקדים, השולט על משאב האנרגיה המשמעותי ביותר של המשק ומצליח לכופף את הדמוקרטיה הישראלית לצרכיו.
• מחיר הגז המופקע, שלו השלכות על מחירי רוב המוצרים במשק ושמעודד שימוש במקורות אנרגיה מזהמים יותר, שמחירם נמוך יותר.
• פגיעה חמורה בביטחון האנרגטי של המדינה בכך שכל משק הגז הישראלי נסמך על מאגר אחד, אסדה אחת, צינור אחד ונקודת כניסה אחת לחוף. במקרה של תקלה או מתקפת טרור ההשלכות עלולות להיות הרסניות.
• סכנה חמורה נוספת היא התרת ייצוא הגז ממאגר לפני חיבור לוויתן לחוף – מצב שיכול להוביל אותנו למחסור בגז לשימוש מקומי תוך שנים בודדות.

להסדרת משק הגז שתקדם את האינטרס הציבורי ותתבסס על העקרונות הבאים:

• הגז הישראלי – לישראלים: בניית אסטרטגיה ארוכת טווח לשימוש מקומי בגז לייצור חשמל ולהנעה בתחבורה ובתעשייה. שימוש מקומי ימריץ את הכלכלה, יוריד את יוקר המחייה ואת רמת זיהום האוויר. יש לעצור כל יצוא נמהר ולעמוד על שמירת כמויות גז מספיקות בישראל לשנים רבות והבטחת הביטחון האנרגטי.
• פיתוח תגליות הגז: הבטחת היתירות במקורות האנרגיה של המשק. פיתוח מאגר לוויתן בהקדם לטובת המשק הישראלי והנחת צינור נוסף ממאגר תמר.
• הבטחת מחיר ראוי לגז הטבעי: הטלת פיקוח אמיתי ומשמעותי שיבטיח מחיר הוגן לאזרחי ישראל ולתעשייה הישראלית ורווחים נאותים לחברות הגז, המבוסס על עלות פיתוח הפרויקט בצירוף רווח המקובל בענף בעולם.
• תכנון ארוך טווח ומקיים של משק האנרגיה:  שיראה בגז אנרגיית מעבר לקראת אנרגיות נקיות יותר. על רווחי הגז לשמש להתייעלות אנרגטית, פיתוח אנרגיות מתחדשות ושימוש בר קיימא במשאבים שיביאו להפחתת זיהום האוויר. את משק הגז יש לתכנן במטרה להתגבר על בעיות אגירה ותנודתיות במשק האנרגיה העתידי שיסתמך על שימוש נרחב באנרגיות מתחדשות.
• שמירה על הים והסביבה: יצירת תוכנית עבודה ומערכת למניעה והגנות מפני אסון אקולוגי בים או בחוף והרתעה אפקטיבית מפני אסונות כאלו. כמו כן יש לייצר מערכת התחייבויות וערבויות מספקת למימון וביצוע טיפול במפגעים ואסונות סביבתיים, במידה ויתרחשו, כתוצאה מפעולות הקשורות להפקה ושימוש בגז טבעי.

מבוססת על הצעדים:

• פיקוח על מחירי הגז לרמה של 2.5 דולרים ליחידת אנרגיה – יבטיח מחירי גז נמוכים למשק הישראלי ויקטין את כוחו של מונופול הגז, אך עדיין יבטיח רווחיות לחברות הגז.
• הגבלה של היצוא ופרישת צינור שני ממאגר תמר – תבטיח שמירה של כמויות גז מספיקות למשק הישראלי. פרישת צינור שני תגדיל את היתירות בהולכה עד לפיתוח לוויתן.
• הקמה של מנגנון Single Buyer – קנייה במרוכז של גז עבור המשק הישראלי – התחייבות המדינה לרכוש בחוזים ארוכי טווח את הגז ממאגר לוויתן תספק לחברות הגז את היציבות והביטחון שיאפשרו את פיתוח לוויתן עבור המשק המקומי, וכן יאפשרו למדינה שליטה על מחירי הגז ועידוד של שימוש בגז במשק המקומי. זהו סעיף היציבות האמיתי עבור חברות הגז ועבור אזרחי ישראל.
• הגדלת השימוש בגז על פני פחם ותזקיקי נפט – הגדלת השימוש בגז במגזרי החשמל, התעשייה והתחבורה תספק חוזים מקומיים לפיתוח מאגרי הגז ותאפשר אוויר נקי יותר לאזרחי ישראל.
• כניסה של המדינה כשותפה במאגר לוויתן (כ-25% מהמאגר) והשתתפות במימון הפיתוח –  תגדיל את חלק האזרחים ברווחי הגז ותאפשר את מימון פיתוח המאגר ע"י הקטנת הנטל המימוני על חברות הגז, הכנסה של שותף בעל דירוג אשראי גבוה והקטנת עלויות המימון לפרויקט.
• פיתוח מאגר לוויתן מתוקף חוק הנפט ושטר החזקה עד 2019 – לאור הצעדים הקודמים, הבעיות בפיתוח מאגר לוויתן לטובת שימוש מקומי נפתרות. יש לדרוש את פיתוח מאגר לוויתן מחברות הגז, כמחויב בחוקי ישראל, לא יאוחר משנת 2019. במידה ואלו לא מסוגלות לעמוד בהתחייבות, יש להחזיר את שטר החזקה למדינה ולהוציאו למכרז פתוח ושקוף.
• שימוש ברווחי הגז להסדרת משק האנרגיה – לצד שימושים חברתיים, יש להשתמש ברווחי הגז להסדרת משק האנרגיה והצעדתו לקראת אנרגיות מתחדשות. יש  להכיר בכך שגז טבעי הינו עדיין דלק מאובנים מתכלה ובעל טביעת רגל אקולוגית משמעותית וככזה יש להתייחס אליו כאל דלק מעבר בלבד.