שומרים.ות על הים והחופים!

הניצחונות שלנו

ים וחופים

שומרים.ות על הים והחופים!

קידוחי הגז והנפט, הזרמת השפכים, הדיג הלא מבוקר והבניה המאסיבית בחופים – מחרבים את הים שלנו.

מינים רבים של בעלי חיים וצמחייה נכחדים בקצב בלתי נתפס ועלינו לפעול למענם!

הים מהווה חלק משמעותי במיתון שינויי האקלים ומייצר 50% מהחמצן שאנו נושמים.ות, זאת בזכות האצות שסופחות פחמן דו חמצני ופולטות חמצן (ממש כמו יער במים!). ים בריא מאפשר ניהול סיכונים כמו התמוטטות מצוקי החוף, התפרצות מדוזות והתפשטות מינים פולשים ארסיים.

במהלך השנים הובלנו מספר מאבקים בנושא:

  • המאבק להקמת שמורות טבע ימיות:

מחקרים רבים מהעולם מצביעים על חשיבותן של שמורות טבע ימיות לצורך שימור תפקודו האקולוגי התקין של הטבע הימי. שמירה על הטבע בים והגנה על אזורים ללא דיג ופיתוח תשתיות מביאה תוך שנים ספורות להתאוששות ניכרת של הדגה בתוך השמורה ואפילו באזורים הסמוכים לשמורה. את הקמפיין עשינו בשיתוף עם קואליציית אנשי הים התיכון, בה אנו חברים. מטרת הקמפיין הייתה להפוך 20% מכלל השטח הימי של ישראל, לשמורות טבע ימיות באופן רשמי. אמנם לא הצלחנו עדיין להגיע ליעד הסופי, ונכון להיום, רק 4% משטחה הימי של ישראל מוגן כשמורות טבע מוכרזות, אך בזכות הקמפיין, השינוי החל. ב-2019 הצלחנו להביא להכרזה על שמורת ראש הנקרה-אכזיב, שמורת הטבע הימית הגדולה בישראל  אשר מגינה על ערכי הטבע במגוון בתי גידול. סקרים שנערכו בשמורה מצביעים על כך שהשמורה היא דוגמה ראשונה ומוצלחת לאופן בו שמורות ימיות משפרות את מצב המערכת האקולוגית בתחומן ומיטיבות עם הסביבה הימית כולה – בגבולות השמורה ומחוץ להם.

  • מאבקים בתוכניות בנייה בחופים וחקיקת חוק החופים:

מגמה ירוקה הצטרפה ליוזמתה של החברה להגנת הטבע במאבק לחקיקתו של חוק שימנע מצב בו הים התיכון הוא נחלתם של עשירים.ות בלבד. תא תל אביב של מגמה ירוקה חבר אל המאבק בשנת 1998, והקמפיין שהוכתר לימים בסיסמא ‘חוף הים הוא לא נדל”ן’ מינף את פעילות התא. בנוסף לכך, הייתה זו הפעם הראשונה בה הצטרפה אגודת הסטודנטים למאבק של מגמה ירוקה.

המאבק, שהפך עם הזמן להיות לקמפיין ארצי, התאפיין במספר פעולות שנחרטו בזיכרון, לרבות ההתבצרות הנועזת על מנוף במתחם סי אנד סאן, הצלחה בפני עצמה.  פעילות זכורה נוספת מהמאבק הייתה ההפגנה בעיריית תל אביב במהלכה שפכו הפעילים.ות חול בבניין העירייה ושיחקו במטקות. בנוסף, כלל המאבק הפגנות מול הכנסת, החתמה על עצומות ובהמשך פעילות לובי ענפה בכנסת. במחצית שנת 2004 ניתן היה לנשום לרווחה כאשר חוק החופים, המונע בנייה בפועל במרחק של 300 מטר מקו הים, אושר בקריאה שניה ושלישית בכנסת. מאז, חופי הים התיכון פתוחים לכולם.ן.

  • הוצאת כלובי הדגים ממפרץ אילת:

על פי מחקרים, כלובי הדגים, שבהם גודלו כמויות אדירות של דגי מאכל, גרמו לזיהום חמור במפרץ אילת ולפגיעה בשונית האלמוגים. זאת בגלל עומס הפסולת האורגנית שהם ייצרו. למרות העובדה שכלובי הדגים מעולם לא קיבלו אפילו רישיון עסק או אישור של גופי התכנון, מערכת המשפט וממשלת ישראל התמהמהו במשך שנים מלהורות לבעליהם להסיר את הכלובים ולעזוב את המפרץ.

מגמה ירוקה נכנסה לפעולה בשנת 2004 בקמפיין שהובילה רחלי תדהר. אחת הפעולות היצירתיות והזכורות לטובה בקמפיין היא “חרם הצרכנים”, במהלכו התגנבו פעילי.ות מגמה אל רשתות השיווק שבהן נמכרו דגי דניס מאילת, ו”קישטו” כל אריזה קפואה של דגים במדבקה: “זהירות! דג דניס מאילת מזהם את הים”. בנוסף, נערכו הפגנות שכללו פעילים.ות חמושים.ות בשנורקלים, ארונות קבורה למפרץ, אסלות בית שימוש ושלל עזרים מקוריים. יש להזכיר גם את “בתולת הים” שקיבלה את פני הבאים לקנות דגים לראש השנה בשוק הכרמל בתל אביב.

ביוני 2005, אחרי שנים של מאבק, התקבלה בממשלה תמ”א 13, תכנית המתאר לחופי אילת, שבה נקבע במפורש שאין מקום לכלובי דגים בתחומי המפרץ. הכלובים המזהמים החלו בינואר 2007 לצאת מהים, ובתוך שלוש שנים עברו ליבשה. בכך הגיע לסיומו המאבק הממושך.

אבל, האיומים על הים שלנו לא הוסרו! בימינו, תא ים וחופים פועל כרגע להוצאת ספינות המכמורת מהים.

 

 

תכניסו אותי לעניינים!

את.ה יוצא.ת? נורא חם בחוץ!
תשאיר.י פרטים
ונשמור אותך בעניינים.