תהליך ייצור הפלסטיק הוא תהליך שמזהם את האוויר, מחריף את משבר האקלים, מחריב מערכות אקולוגיות והורג בעלי חיים בים. בתהליך הייצור והשימוש בפלסטיק נפלטים לאוויר חומרים מסוכנים אשר חודרים לקרקע ולמי השתייה גם כן. מדי שנה, אנחנו הישראלים.ות מייצרים.ות כמויות אדירות של זבל פלסטיק קטלני. כ-90% מהפסולת בחופים היא פלסטיק ושליש מכלל הפסולת הם הכלים החד-פעמיים.

המודעות לנזקים העצומים הנגרמים כתוצאה משימוש בכלים חד-פעמיים הובילה מדינות רבות בעולם להוביל שורה של צעדים להגבלת שימוש בכלים חד־פעמיים מפלסטיק תוך שילוב חינוך והסברה. צרפת והודו הן שתי מדינות חלוצות בתחום זה. בשנת 2016 אושר בצרפת לראשונה חוק האוסר על מכירת צלחות, כוסות וסכו”ם חד־פעמי, אלא אם כן הם מיוצרים מחומרים טבעיים ומתכלים. הנציבות האירופית מקדמת אף היא הצעת חוק האוסרת שימוש בכלים חד-פעמיים. ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, הודיע כי מ־2022 ייאסר במדינת הענק השימוש בכלים חד־פעמיים ושקיות פלסטיק. זאת כדי לקצץ דרסטית את צריכת הפלסטיק של 1.3 מיליארד בני אדם המתגוררים במדינה.

במהלך השנים הובלנו מספר קמפיינים בנושא:

• חוק הפיקדון:

בשלהי שנות התשעים, מגמה ירוקה הצטרפה לאדם טבע ודין והחברה להגנת הטבע שהחלו לגבש מדיניות סביבתית ברורה בנוגע לכמויות בקבוקי הפלסטיק הנזרקים לפח מדי יום, והשמיעה את קולו של הציבור, הן בשטח והן בקרב מקבלי.ות ההחלטות.

כחלק מהקמפיין, פעילי.ות מגמה ירוקה בשיתוף עם סטודנטים.ות משנקר יצרו פעולת מחאה יצירתית מול מפעלי קוקה קולה שהובילה להתעניינות בקנה מידה עולמי. בעקבות הפעולה, התפרסמה בעיתון “ג’רוזלם פוסט” כתבה שעסקה בדמויות שמנסות למנוע את חקיקתו של חוק הפיקדון בישראל. הכתבה הצביעה בבירור על חברת קוקה קולה והעומדים בראשה, שהיו כמובן בעלי אינטרס למנוע את קידום החוק. בזכות הקמפיין, בשנת 1999 נחקק חוק הפיקדון בישראל על בקבוקי חצי ליטר.

ב- 2004, כשהממונה על ההגבלים העסקיים היה צריך להכריע בשאלת עתידו של תאגיד המחזור, הפגינו פעילי.ות מגמה ירוקה, ובאמצעות כך בין היתר, מנעו את סגירתו.

• קמפוסים ירוקים:

בסיסי הפעולה של מגמה ירוקה הם הקמפוסים השונים, ומכאן שקהל היעד הראשוני שלה הוא סטודנטים.ות ועובדי.ות האוניברסיטאות והמכללות. במשך שנים, נאבקו פעילי.ות מגמה במכונות בירוקרטיות משומנות כדי להצעיד את הקמפוסים אל המאה ה-21 בצריכה נבונה, חיסכון במשאבים, ושימוש בטכנולוגיות חדשניות וידידותיות לסביבה.
ברוב הקמפוסים קיימים כבר מתקני איסוף שונים, אך במקרים רבים, כמו באוניברסיטת תל אביב, בן- גוריון ובפקולטה לחקלאות, נאות המוסד להכניס את המיכלים לתחומו רק אחרי פעילות של חברי.ות מגמה ירוקה.

בשנת 2003 יזם שי אברמס, פעיל מגמה ירוקה, את תחרות ״הקמפוס הירוק״ – סקר הערכה של סטודנטים.ות את הקמפוס בו הם לומדים בתחומי המיחזור והפסולת, התחבורה, האנרגיה, היחס לבעלי החיים, עידוד המעורבות החברתית של הסטודנטים בתחומי הסביבה, וקורסים כלל סטודנטיאליים בנושא. תוצאות הסקר, שהכתירו את הקמפוסים הידידותיים ביותר לסביבה, זכו לסיקור נרחב בתקשורת. הצלחת הפרויקט הביאה למאמצים מצד קמפוסים רבים להשתפר, ובנוסף קבע המשרד להגנת הסביבה תו תקן רשמי לקמפוס הירוק ביותר.

• מכתב רבנים מהציונות הדתית:

ביוזמת שיר שפרן, פעילת מגמה ירוקה בבאר שבע, לקראת ראש השנה תש”ף, מתנדבים.ות מרחבי הארץ עשו לילות כימים והתקשרו לרבנים מכל קשת הציונות הדתית. זאת כדי להשיג את תמיכתם למכתב שמטרתו לעורר מודעות ציבורית בנושא כלי הפלסטיק החד-פעמי ושימושם המוגבר בחגי תשרי.

למרבה השמחה, רובם המוחלט של הרבנים שדיברנו איתם פרגנו ותמכו, ברכו אותנו על העשייה והדגישו את חשיבותה.

שמחנו לשמוע מרבנים רבים עד כמה הנושא הסביבתי יקר ללבם, וכי חלקם אף פרסמו מאמרים בנושא או מלמדים על החשיבות הסביבתית במהלך שיעוריהם. כמו כן שמחנו לשמוע מראשי ישיבות מחויבות אמיתית לעשות בדק בית בישיבותיהם, על מנת לבחון את השימוש בפלסטיק החד-פעמי ואת הדרכים לצמצמו.

המכתב עורר הדים והופץ ברחבי הציבור הדתי-לאומי.

למכתב המלא ולקריאת הכתבה ב”מקור ראשון”

• בלימת יוזמת משרד החקלאות לאריזת פירות וירקות בפלסטיק:

בשנת 2019, משרד החקלאות יצא ביוזמה חדשה ותמוהה מאין כמוה – לעודד את רשתות השיווק לעטוף את כל הירקות שעד היום קנינו בתפזורת, בפלסטיק. פלסטיק, כידוע, הוא חומר לא מתכלה שלכל האורך חייו יוצר זיהום נוראי – החל מהייצור שלו במפעלי כרמל אולפנים בחיפה ועד ההטמנה שלו בקרקע או בים.

במשרד החקלאות חזרו ואמרו שניתן למחזר את האריזות. מה שהם שכחו זה שהייצור את האריזות והמיחזור עצמו לוקחים אנרגיה ומשאבים, זאת מבלי לדבר על הבעיות הטמונות במיחזור הפלסטיק.

בזכות פעילות ציבורית עיקשת וכ-20,000 מיילים ששלח הציבור למשרד החקלאות ורשתות השיווק הגדולות – נבלמה יוזמת משרד החקלאות לארוז פירות וירקות בפלסטיק. יוזמה שאם הייתה יוצאת לפועל, הייתה יוצרת זיהום רב ופגיעה בסביבה.

במקום להודות שהתוכנית נכשלה בגלל שהיא צפויה להגדיל את כמות פסולת הפלסטיק ולהכביד בצורה ניכרת על הטיפול בפסולת, ובמקום להפנים שהתוכנית לא תואמת את רצון הציבור, משרד החקלאות התעקש עליה והציע לרשת השיווק שתסכים לקחת חלק בתכנית תמורת סכום כסף גדול מהמקורי. מעשה זה בעצם אומר לנו שאם 9.5 מיליון ש”ח לא הספיקו כדי לעוור את עיני רשתות השיווק ולגרום להן להתעלם מהמחאה הציבורית, משרד החקלאות מוכן להציע להן יותר.

משרד החקלאות עדיין לא הפנים שהגדלת הפסולת היא לא פתרון לצמצום בזבוז מזון. אנחנו האזרחים לא מעוניינים בהוספת פסולת הפלסטיק, ולא מוכנים שרשתות השיווק יקבעו לנו כמה עגבניות ומלפפונים לקנות.

הצלחת הציבור לבלום את התכנית היא הוכחה נוספת שלנו, כחברה, יש כוח גדול לעשות שינויים בשטח, ששום החלטה אינה ״גזירת גורל״ ואנו לא קטנים מכדי להשפיע. מאבקים ציבוריים עובדים, וככל שנהיה גדולים יותר ומאוחדים, כך השפעתינו תגדל.