השפעת ההפקה של דלקים מזהמים לא נגמרת בפליטות המחריפות את משבר האקלים, היא אפילו לא מתחילה שם. במקרים שונים, מפעלים מזהמים נמצאים בסמוך לאיזורי מגורים – דבר בלתי מתקבל על הדעת, שמזהם את האוויר שאנחנו נושמות.ים וגורם למחלות בהן גם סרטן. אנחנו במגמה ירוקה מאמינים.ות שאוויר נקי, הוא לא מותרות, הוא זכות יסוד.

במהלך השנים הובלנו מספר קמפיינים בנושא:

• המאבק להבראת מפרץ חיפה:

לפני שנים, כשהתחלנו את המאבק נגד המפעלים המזהמים במפרץ חיפה, הסתכלו עלינו כחולמים.ות. אבל מבעד הזמן של מאבק עיקש השגנו הרבה מאוד הישגים, ובראשם – בלימת הרחבת בזן.

המאבק הוכיח בשנים האחרונות, פעם אחר פעם, את היכולת שלנו כציבור להתארגן, להשפיע על המציאות ולשנות אותה.

בשנת 2015, מינהל התכנון אישר תוכנית להרחבת מתחם בז”ן, זאת למרות חריגות זיהום האוויר המתמשכות והפגיעה בתושבי.ות חיפה והסביבה. בעקבות המאבק הציבורי, בחודש ינואר 2017 קיבל יו”ר המועצה הארצית החלטה לדון מחדש בתנאים מסוימים בתוכנית להרחבת מתחם בתי הזיקוק. למעשה, הייתה זאת הפעם הראשונה בה החלטתה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה נפתחה לעיון חוזר. עם זאת, בחודש יוני 2017, אישרה המועצה הארצית לתכנון ובניה את בקשת בתי הזיקוק להתרחב. מספר חודשים לאחר מכן, המשרד להגנת הסביבה הוציא לבז”ן צו מנהלי ובו דרישות מפורטות לצמצום החריגות, אך אלו נמשכו וכבר לא היו חריגות כל-כך. בעקבות אישור התוכנית, הגשנו יחד עם אדם טבע ודין והקואליציה לבריאות הציבור ערעור לביהמ”ש העליון.

צעד משמעותי נוסף במאבק התרחש ב-4 בפברואר 2019, יום המודעות הבינלאומי לסרטן. יחד עם הקואליציה לבריאות הציבור, מרכז המחקר הסביבתי וקהילת מנקים את מפרץ חיפה, קיימנו בחיפה צעדה נגד בז”ן בדרישה לסגור את המפעלים המזהמים ולאמץ מדיניות שימוש באנרגיה חלופית. בהפגנה השתתפו מאות מפגינים.ות, והיא סימלה התחלה של עידן חדש. עידן בו א.נשים מאמינים.ות שאפשר לא רק למנוע את ההרחבה, אלא גם ממש למגר את התחלואה העודפת בחיפה ולסגור את בתי הזיקוק.
ביולי 2019 קיבל בית המשפט העליון את הערעור שהגשנו וקבע כי הרחבת מתחם בז”ן תיעצר עד אשר תיבנה תוכנית המפרטת את ההשלכות הסביבתיות של המהלך. בנוסף, פסק בית המשפט כי אם לא תתוקן התוכנית תוך 12 חודשים, לא יורחב מתחם בז”ן.

בנוסף לבלימת הרחבת המתחם, הובלנו לסגירת מיכל האמוניה; הפכנו את הרשויות המקומיות מעומדות מנגד לשותפות ואפילו הבאנו להעלאת התוכנית לסגירת התעשייה המזהמת ולהבראת מפרץ חיפה. בזכות ההישגים הללו, המאבק להבראת מפרץ חיפה זכה בשנת 2019 בפרס נחמה ריבלין לקיימות.

בשנים האחרונות חל שינוי כיוון בשיח ונראה שפינוי התעשייה וסגירתה נהיו סיסמא שגורה בפי פוליטיקאים.ות. תפקידנו במגמה ירוקה, הוא לדאוג שהסגירה והפינוי יתרחשו בהקדם, באופן שישמור על התושבים.ות והעובדים.ות כאחד.ת.

>>לעמוד המאבק הנוכחי 

• הקמפיין לצמצום זיהום האוויר בתל אביב:

יותר מאלף בני אדם מתים כל שנה בגוש דן ממחלות הקשורות בזיהום אוויר. ואולם, הרשויות בישראל העדיפו במשך שנים להתייחס לנתונים האלה כאל גזירה משמיים.

בשנת 1999 החליט תא תל אביב של “מגמה ירוקה” שהגיעה השעה להוביל מאבק נחוש כנגד העירייה, עד לצמצום הזיהום בעיר. הפעילות כללה: יציאה לרחובות בלילות והדבקת כרזות שנשאו את הכותרת “תל אביב, עיר עם אווירע”, וחלוקת גלויות לציבור הרחב שממוענות לראש העיר. מאות מהן נשלחו אל רון חולדאי, באופן קבוע לאורך השנה. בהמשך לכך, יצרנו ציור גרפיטי ענק על קיר בצומת הרחובות ארלוזורוב ואבן גבירול.

חיים פלדמן, ממובילי המאבק, וקבוצת פעילים ציירו בריסוס משפחה עטויה מסכות גז והוסיפו כתובת ענק. שיאו של הקמפיין היה “מצעד הפיח”, מצעד של פעילים.ות מכוסי.ות פיח וחבושי.ות מסכות גז, שהגיעו עד פתח בניין עיריית תל אביב, ואף נכנסו לישיבת העירייה. חברי.ות מגמה ירוקה הקפידו בהמשך להשתתף בישיבות העירייה, וכדי להבהיר את עמדתם.ן, השתדלו מדי פעם להשתנק מהתקפי שיעולים מסתוריים.

בעקבות הלחץ הרצוף, קיבלה עיריית תל אביב בשנת 2001 חוק עזר עירוני שיזמה סיעת הירוקים, הקובע כי יש לקנוס כל מכונית שעוברת בעיר וחורגת מרמת זיהום האוויר המותרת. כמו כן, הוחלט שכלי הרכב של העירייה יעברו לשימוש בגז במקום בדלק. אך לא פחות חשוב מכך, מאז המאבק וקבלת חוק העזר, זיהום האוויר בתל אביב הוא אחד הנושאים המרכזיים שמעניינים את תושבי.ות העיר ואנשי.ות הציבור כאחד.ת.

גם היום מגמה ירוקה מובילה מאבקים בנושא אוויר נקי ברחבי הארץ. הצטרפו אלינו!