לאחר מאבק ממושך בכנסת ולחץ ציבורי אדיר, במהלכו שלחתם.ן מאות מיילים לוועדת הפנים והסביבה, לראשונה: המשרד להגנת הסביבה יחויב לפרסם לעיני הציבור את הצווים המנהליים נגד התעשיות המזהמות, וכן לפרסם את מאחורי הקלעים והלחצים של המפעלים למנכ”ל המשרד ולדרג המקצועי. סעיפים אלה, יצמצמו את הנזק הבריאותי והסביבתי של חוק רישוי משולב, שאושר היום לאחר שנים של דיונים. תומר גרטל, רכז קשרי ממשל במגמה ירוקה שהוביל את המאבק בכנסת: “זהו הישג למען בריאות הציבור, שחייב לזכור שבכוחנו לשנות את המציאות”
28.3.24
לאחר שנים של דיונים ומאבקי חקיקה, חוק הרישוי הסביבתי אושר היום (חמישי) בוועדת הפנים והגנת הסביבה, לקראת אישור בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. החוק, שנועד להשוות את דרישות האיחוד האירופי למצב הקיים בישראל, טומן בחובו השפעות דרמטיות על אסדרת התעשייה בישראל, וכפועל יוצא על זיהום האוויר ובריאות הציבור. מנוסח החוק עולה כי הלחץ הציבורי, שהובילה “מגמה ירוקה” בשנה האחרונה ביחד עם הח”כים יוראי להב-הרצנו ומטי צרפתי הרכבי (יש עתיד), הביא להישג סביבתי תקדימי וריכוך הנזקים הבריאותיים העולים מהחקיקה שקידמו משרדי האוצר והגנת הסביבה.
ההישג התקדימי והבולט מכולם נוגע לצווים המנהליים. לפי הנוסח שהושג בוועדה, המשרד להגנת הסביבה יחויב לפרסם לציבור את הצווים המנהליים שהוא מוציא לתעשיות מזהמות. צווים אלו הם למעשה פעילות האכיפה של המשרד נגד המפעלים החורגים מהיתר הפליטה שלהם ופוגעים בבריאות הציבור. עד כה, המשרד לא היה מחויב לפרסם את הצווים, והפעיל שיקול דעת בכל מקרה – ללא שקיפות. המשרד, חשוב להדגיש, התנגד להחיל שקיפות בנושא עד הרגע האחרון, ואף ראה בכך פעילות “מסורבלת ולא חיונית”.
הישג נוסף מחייב את המשרד לחשוף את הנעשה מאחורי הקלעים, ולהציג לציבור את הערעורים שהגישו המפעלים על הרישיונות שלהם. לפי ההצעה הראשונית, למפעלים היתה הזכות לערער על היתר הפליטה שנקבע להם בחוק לסמנכ”ל המשרד, ואם לא היו משיגים את מבוקשם היו אף יכולים לערער למנכ”ל המשרד – מינוי פוליטי ומשרת אמון של השר, כלומר פתח לשיקולים לא עניינים. בזכות המאבק, המשרד יחויב לחשוף בוועדת הפנים אחת לשנה את ההשגות ששלחו המפעלים למנכ”ל.
שינוי חיובי נוסף בחוק הסופי יחייב את המפעלים להשתמש בטכנולוגיה הזמינה הטובה ביותר (BAT) עבור הפחתת פליטות כפי שייקבע בתקן האירופי, שמתגבש בימים אלו. הנוסח המקורי היה מאפשר למפעלים לבחור מתוך הטכנולוגיות הטובות ביותר, ולא את הטובה ביותר. המשמעות היא שמפעלים היו יכולים להכניס שיקול כלכלי בלבד בכל הקשור לטיפול בזיהום, אך הדבר נבלם. במסגרת המאבק, פרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת מחקר השוואתי שחשף את הנעשה בהתאם לדירקטיבה האירופית.
תומר גרטל, רכז קשרי ממשל במגמה ירוקה שהוביל את המאבק בכנסת: “החוק הסופי רחוק מלהיות מושלם – נכללים בו סעיפים הרסניים לסביבה שאין להם אח ורע במדינות מערביות, ועל כך הפרחים לשרים סילמן וסמוטריץ’. עם זאת, בזכות מאבק לא מתפשר הצלחנו להביא הישגים למען השקיפות ובריאות הציבור. אנחנו חייבים לזכור שבכוחנו לשנות את המציאות ולהמשיך להיאבק למען בריאות הציבור והגנת הסביבה”.
אלעד הוכמן, מנכ”ל מגמה ירוקה: “בזכות מאבק ממושך בכנסת ולחץ ציבורי אדיר, הצלחנו להכניס שינויים לחוק הרישוי הסביבתי שיגבירו את השקיפות, ימזערו את השחיתות הפוליטית – ובעיקר יטיבו עם בריאות הציבור. לצערנו, כפי שנחשף בדוח מבקר המדינה על מפרץ חיפה, המשרד להגנת הסביבה נכשל פעם אחר פעם באכיפת ההוראות שהוא עצמו נותן. המנגנונים האלה יאפשרו לנו להיות עם יד על הדופק, לפקח על המפעלים המזהמים ולשמור על עתיד ילדינו”.
