ועידת האקלים השנויה במחלוקת (COP28) נגמרה ואנחנו נשארנו קצת מיואשים, אז ביקשנו לשמוע מכמה מומחים מה הם חושבים עליה ועל הכיוון שאליו תנועת האקלים הולכת. בדרך אפילו מצאנו קצת תקווה…
מאת: תא אקלים – ת”א, 10.12.23
אלעד הוכמן, מנכ”ל מגמה ירוקה
מה אתה חושב על COP28?
אלעד: “קופ 28 הוא שפל ערכי למאבק המדינתי במשבר האקלים, והתקווה היא שבשנים הבאות ישתפר המאבק במשבר. כבר עכשיו אנחנו רואים את שההישגים הלכאורה גדולים של הועידה הם בעצם הוכחה למדיניות הכושלת ולגרינווש. מיליארדים בודדים להשקעות באנרגיות מתחדשות בקרן העולמית זה נשמע הרבה אבל זה למעשה שווה ערך לניסיון לקנות ארוחת ערב במסעדת שף עם עשרה שקלים. גם העובדה שתאגידי נפט ודלקים חתמו על הצהרה מגוחכת של איפוס פחמני בתהליך הפקת דלקים פוסיליים זה לעג לרש.
בנוסף, האמירתים ושותפיהם לתאגידי הדלקים הפוסיליים מנסים לדחוף לעולם כספים לפיצוי בגין נזקים המשבר כאילו יש מספיק כסף בעולם כדי לשלם על נזקים כאלה. דווקא עכשיו בעקבות המלחמה הנוכחית והמזעזעת שאנחנו חווים, יחד עם הצורך לשיקום יש טעם רק להגביר את המאבקים הסביבתיים. למעשה לראשונה בהיסטוריה שלנו יש הזדמנות לשיקום חבל תקומה והנגב המערבי לפי עקרונות סביבתיים אקלימיים, במקום להרוס שטחים פתוחים ולהשקיע בדלקים פוסליים לעשות בדיוק ההיפך, ותוך כדי לסייע לתושבי הנגב המערבי לייצר הכנסה פאסיבית מהאנרגיה מתחדשת בהשקעות המדינה או לייצר מערכת תחבורה ציבורית לצד מרכזי תעסוקה בתוך יישובי הנגב המערבי כחלק מתפיסת השיקום.”
רעי צ’מקה, פיזיקאי המתמחה במדעי האקלים במכון ויצמן
מה לדעתך אזרחים.ות יכולים.ות לעשות כדי לקדם עתיד טוב יותר מבחינה אקלימית?
רעי: “החוסר העיקרי בנוגע למשבר האקלים בישראל הוא שאין כרגע תחזית אקלימית מדויקת לישראל. מודלי אקלים נותנים תחזית אקלימית לעשרות השנים הקרובות לאזור הרבה יותר נרחב מישראל ולכן לא לוקחים בחשבון את התנאים האקלימיים המסוימים של ישראל. החוסר בתחזית לא מאפשר לנו להתכונן לקראת שינויי האקלים (בכמה יעלה מפלס הים, שינויים במשטר הגשמים והשפעה על שיטפונות וחקלאות, שינויים בגלי חום וכו’). היה אמור לעבור תקציב כדי שיריצו תחזיות ספציפיות לישראל אך זה נתקע. אז אם יש משהו שאפשר לעשות זה ללחוץ על מקבלי ההחלטות להעביר את התקציב.”
האם לדעתך ל-COP28 תהיה השפעה על המדיניות של ישראל או על יחס הציבור לסוגיית האקלים?
אביב לביא, עיתונאי, כתב סביבה, מבקר תקשורת ושדרן רדיו
מה אתה חושב על COP28?
אביב: “לאור הניסיון עם פסגות האקלים הקודמות, חובת ההוכחה על המארגנים, המדינות והמנהיגים. כל עוד לא יוכח אחרת, הועידות האלה מניבות הרבה דיבורים ומעט מעשים. לטעמי יש חשיבות בעצם קיומן, העובדה שרבבות פקידי ממשל מכל העולם מפסיקים את עיסוקיהם ומדברים וחושבים כמה ימים רק על משבר האקלים היא לא מבוטלת בעיניי, זה גם משפיע עליהם כשהם חוזרים הביתה, אבל בשורה התחתונה – במבחן התוצאה האנושות לא הוכיחה עד עכשיו יכולת להתאחד מול המשבר ולהתגבר על האינטרסים שמפלגים אותה.”
מה דעתך על המקום של מאבקים סביבתיים במצב הנוכחי בישראל (מידת החשיבות של המאבקים)?
אביב: “יש חשיבות עצומה להמשך הפעילות הסביבתית והמאבקים הסביבתיים בישראל. סביבה היא לא נישה פריבילגית שאפשר לעסוק בה בזמנים רגועים. היא החיים עצמם, ונוגעת בכל תחום שלהם. יש ממשקים נרחבים בין סוגיות סביבתיות לבין מצב המלחמה (איך ישוקם ויתוכנן העוטף, איך ייבנו השכונות הזמניות של המפונים, איך מחזקים את החקלאות והמזון המקומי כדי לחזק את הביטחון התזונתי של ישראל ועוד ועוד) וזה בדיוק המסר שהתנועה הסביבתית צריכה להעביר – הגנת הסביבה לא יצאה להפסקה, להיפך – היא חשובה, רלבנטית וקריטית יותר מתמיד. כמובן שכשמנהלים מאבקים צריך לעשות את זה ברגישות, להיות חכמים תקשורתית וציבורית ולדעת לעשות את החיבורים וההקשרים הנכונים – בכל זאת כולנו על הקצה כרגע – אבל בשום אופן לא להוריד את הדגל הירוק לחצי התורן.”
מה לדעתך אזרחים יכולים לעשות כדי לקדם עתיד טוב יותר מבחינה אקלימית בימים אלו?
אביב: “לעשות את הבחירות האישיות הכי טובות שניתן – מה אנחנו אוכלים, איך אנחנו נוסעים, מה אנחנו קונים, את מי אנחנו מחזקים באמצעות אורח החיים שלנו; להיות שותפים בקהילות וקבוצות שמקדמות את הדברים הנכונים; וכמובן לבחור פוליטית במנהיגים ותנועות שמחוייבים באמת לאג’נדה סביבתית וחברתית – בבחירות לרשויות המקומיות שייערכו בעוד כמה שבועות ובבחירות לכנסת שכנראה גם יגיעו מתישהו.”
האם לדעתך ל-cop28 תהיה השפעה על המדיניות של ישראל? או על יחס הציבור לסוגיית האקלים?
אביב: “השפעה מינורית, משום שישראל בגלל המצב כמעט לא הפגינה נוכחות בועידה ובגלל שהממשלה עסוקה כרגע בדברים אחרים. וזו בדיוק הבעיה – ממשלות ישראל לדורותיהן תמיד היו עסוקות בדברים אחרים שנראו להן חשובים יותר. מהבחינה הזו המצב כרגע מוקצן, אבל מהותית לא מאוד שונה מהרגיל. באשר לציבור – אני חושש שסוגיית האקלים נדחקה לתחתית סדר היום שלו בגלל המלחמה, אבל זה אחד מתפקידה של התנועה הסביבתית (וגם שלנו, העיתונאים) – לעשות את החיבורים הנכונים ולהציג את הדברים כך שהציבור יפנים שזה שאנחנו עסוקים במלחמה על חיינו, למרבה הצער לא נותן לנו פטור מהמלחמה הבאה על חיינו ועל חייה של הפלנטה.”
יוני ספיר, יו״ר ארגון שומרי הבית
מה אתה חושב על COP28?
יוני: “זו ועידה שלא מקדמת יותר את ההתמודדות הגלובלית עם משבר האקלים ויש לשנות את מתכונתה, שנכון להיום מביאה יותר נזק אקלימי מאשר תועלת. יש לקיים ועידה שנתית כזו עבור גורמי אקדמיה וטכנולוגיה בלבד (תוך איסור על כניסת לוביסטים ונציגי חברות פוסיליות), ואילו הממשלות צריכות להקים גוף קטן ויעל שעובד ללא הרף על הנושא ועל פתרונות, ללא ועידות תקופתיות פומפוזיות.”
מה דעתך על המקום של מאבקים סביבתיים במצב שבישראל (מידת החשיבות של המאבקים)?
יוני: “יש לשים דגש על מאבקים משולבים, שהרי הפתרונות במידה רבה משולבים – מאבקים כנגד קידוחי נפט בים וביבשה, מאבקים כנגד הרחבת משק הגז (תחנות כוח, צנרת, מתקני הנזלה וכיוב’), מאבקים נגד שינוע ואחסון נפט ותוצריו, מאבקים נגד הפגיעה בשטחים פתוחים, מאבקים נגד השימוש בפלסטיק, מאבקים לקידום פתרונות מקיימים לפסולת, וכך הלאה. כך גם בריאות האדם, גם המגוון הביולוגי וגם האקלים ייצאו נשכרים כאחד.”
מה לדעתך אזרחים יכולים לעשות כדי לקדם עתיד טוב יותר מבחינה אקלימית בימים אלו?
1. להחליף ממשלה.
2. לייצר לחץ גם על הממשלה הנבחרת וגם על המועמדים במהלך תקופת הבחירות.
3. לקדם מודעות לנושא בקרב גורמי ביטחון וצה”ל, שיהיו נותני הטון בשנים הקרובות בישראל.
4. הסברה, הסברה, הסברה – לארגן הרצאות מומחים עבור הציבור הרחב בכל רחבי ישראל.
5. לתת דוגמא אישית באלף מישורי חיים בחיי היומיום.
האם לדעתך ל-COP28 תהיה השפעה על המדיניות של ישראל או על יחס הציבור לסוגיית האקלים?
יוני: “ל-COP28 לא צפויה להיות כל השפעה על מדיניותה של מדינת ישראל בנושא האקלים. טוב שנאלצנו לצמצם את נוכחותנו בה (וחבל שהנסיבות שהביאו לכך לא היו חיוביות יותר). הציבור ברובו לא נחשף לוועידה ולתוצאותיה (פחות מ-1% מסך האייטמים בתקשורת הישראלית נסובים סביב נושאי סביבה ואקלים, ועוד פחות מכך בשעת מלחמה), כך שהוועידה ודאי לא תשפיע השפעה מהותית על תפיסת עולמו בנושא, ככל שבכלל יש כזו.”
